מידע רפואי
פורומים
- קרינה סלולרית, סרטן
- אוסטאופורוזיס
- כושר גופני
- סוכרת נעורים, סוכרת ילדים
- רפואת מטיילים
- השאלת ציוד רפואי, ציוד שיקומי, ציוד אורטופדי
- פילאטיס
- נוירולוגיה, אפילפסיה
- כבדי ראיה, מחלות רשתית, ראיה ירודה
- דלקת פרקים, ראומטולוגיה
- פדיקור
- רפואת כף הרגל - פודיאטריה
- הכנה ללידה, קורס הכנה ללידה
- אימון אישי, קואצ'ינג
- בנות, העצמה נשית
מאמרים וחדשות
יועצים בתחום
טובי פלד
פסיכולוג ילדים ונוער פסיכולוג מומחה בעל קליניקה פרטית. מטפל ומאבחן פעוטות, נוער ומבוגרים. עובד בבתי ספר ובארגונים ציבוריים.ד"ר אליהו סמואל
פסיכותרפיסט ילדים ונוער פסיכותרפיה, פסיכואנליטיקאי. למד רפואה באונ` ת"א, התמחה ברפואת ילדים ובפסיכיאטריה של הילד והמתבגר. עבד כרופא פסיכיאטר בכיר ברמת חן ובהמשך שימש כמנהל יחידה בגיל הרך. הקים גן לילדים אוטיסטים. מנהל שירות פסיכיאטרי של הילד והמתבגר בב"ח ולפסון. יועץ מערכת החינוך באזור המרכז. עוסק בפרקטיקה פרטית בתחום הפסיכותרפיה בתל אביב בכל הגילאים.
מנהל הפורום

- ילדי ירק על הגננת החדשה.בבקשה עזרהליזה07/09/2008
שלום. בני בן החמש התחיל את גן החובה ברגל שמאל.עוד ביום הראשון הוא התקשה להשתלב כשאר הילדים ובשלב מסוים אף הגיב בגסות כשהגננת נסתה להבהיר שחשוב כי ישתתף בפעילות.(הילדים עמדו במעגל ושרו שירים עם המורה למוזיקה וההורים היו בצד.בני רצה לצאת ולהיות לידי). גם הימים הבאים לא היו קלים.ביום הראשון ללימודים ,נתבקשו ההורים בשלב מסוים לעזוב את כיתת הגן ע"מ שיוכלו הגננת והילדים להתחיל בפעילות.בני סרב בכל תוקף להיפרד.בשלב מסוים בהמלצתה של הסייעת,סגרו את דלת הגן .הילד בפנים ואנו המתנו בחוץ.הוא החל להשתןלל ולצרוח. הוא בעט בדלת וסרב להקשיב ולהישמע לגננות.בהמשך , ביקשנו שיפתחו את הדלת , הרגענו אותו וקיימנו עימו שיחה שאחריה הוא התרצה והשתתף באופן חיובי עם כולם.אלא שלא לעולם חוסן. גם הימים הבאים היו לא קלים עבורו (ועבורנו). 1.בבקרים הוא מתקשה מאוד להפרד. 2.באחד הימים ,למרות שהגננת "הכילה" אותו מאוד (לדבריה) , הוא ירק לעברה ואף בעט בה. 3.בבית הוא מצהיר שאינו אוהב אותה(גם בפניה אמר זאת). הקושי גדול מאוד. בבית הוא מעולם לא נהג כלפינו או כלפי מבוגרים אחרים בצורה כזו.הכללים והגבולות בבית ברורים מאוד.הוא אינו מפונק ואנו לעולם לא מעלימים עין משום ארוע המנהגותי חריג או מילים לא נעימות. רקע:מגיל שנה ושלושה חודשים ועד השנה יובל היה במסגרת גן אחת.(מתנסים-כיתות שונות אך אותו מבנה וכל הפרצופים מוכרים) בשנה שעברה בהמלצת הגננת פנינו למחלקה להתפתחות הילד אולם הם מצאו (על פי טפסים שמסרנו לידיהם) שהבעיה רגשית ולא התפתחותית. ילדי מוצץ אצבע מינקות ועד היום , יש לו קושי בדחיית סיפוק מיידי והוא מתקשה להתמודד עם אי הצלחה.הוא אינו רגוע וזה משפיע על כל בני הבית. אנו זועקים לעזרה. אודה לכם מאוד אם מי מכם יתיחס למכתבנו ויכוון אותנו כיצד לפעול. נ.ב.קיבלתי מהמחלקה הרגשית טפסים למילוי אך עדיין מוקדם למסור אותם לגננת ולכן אנו רוצים להתחיל באישהו טיפול אחר על מנת לא לקםוא על השמרים.
* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר לליזה
ד''ר שירי שדה שרביט07/09/2008ליזה יקרה,
כיוון שכבר הופנית לטיפול, אני ממליצה לך ליצור קשר עם פסיכולוג באיזור מגורייך. מי שיתחיל עמכם בטיפול ייצור קשר עם הגננת בוודאי.
אני מאחלת לכם שנה טובה בגן ובכלל.* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירה
שאלות ותשובות נוספות שעניינו את הגולשים שלנו
ערוץ הבריאות
.jpg)
האם אתם טובים במיטה?
.jpg)
.jpg)
.jpg)






.jpg)
