מידע רפואי
פורומים
- קרינה סלולרית, סרטן
- אוסטאופורוזיס
- כושר גופני
- סוכרת נעורים, סוכרת ילדים
- רפואת מטיילים
- השאלת ציוד רפואי, ציוד שיקומי, ציוד אורטופדי
- פילאטיס
- נוירולוגיה, אפילפסיה
- כבדי ראיה, מחלות רשתית, ראיה ירודה
- דלקת פרקים, ראומטולוגיה
- פדיקור
- רפואת כף הרגל - פודיאטריה
- הכנה ללידה, קורס הכנה ללידה
- אימון אישי, קואצ'ינג
- בנות, העצמה נשית
מאמרים וחדשות
יועצים בתחום
טובי פלד
פסיכולוג ילדים ונוער פסיכולוג מומחה בעל קליניקה פרטית. מטפל ומאבחן פעוטות, נוער ומבוגרים. עובד בבתי ספר ובארגונים ציבוריים.ד"ר אליהו סמואל
פסיכותרפיסט ילדים ונוער פסיכותרפיה, פסיכואנליטיקאי. למד רפואה באונ` ת"א, התמחה ברפואת ילדים ובפסיכיאטריה של הילד והמתבגר. עבד כרופא פסיכיאטר בכיר ברמת חן ובהמשך שימש כמנהל יחידה בגיל הרך. הקים גן לילדים אוטיסטים. מנהל שירות פסיכיאטרי של הילד והמתבגר בב"ח ולפסון. יועץ מערכת החינוך באזור המרכז. עוסק בפרקטיקה פרטית בתחום הפסיכותרפיה בתל אביב בכל הגילאים.
מנהל הפורום

- ילדה בת 4.5 עם התקפי זעםאוהבת אותה07/09/2008
שלום רב, בתי בת ה-4.5 נתקפת מדי פעם בהתקפי זעם, תוך שהיא משליכה חפצים ומאיימת "לשבור את הבית". ניסיונותינו לשמור על קור רוח ולטפל במצב בצורה רגועה, רק מחריפים את ההתנהגות הזועמת, ובזמן משבר בתי אינה מגיבה לכל התראה על עונש צפוי בגין ההתנהגות. ההתנהגות הזועמת החמירה לאחרונה, כאשר בתי החליטה שהיא יודעת לכתוב. מאחר והיא יודעת לכתוב את שמה וכן שמות נוספים, כל מה שמעסיק אותה במהלך היום, הינו הכתיבה (היא כל היום "עושה שיעורים"). אדגיש, כי בתי בגן טרום-חובה, והרצון ללמוד לכתוב נבע ממנה, ולא מהגננת או מאיתנו-ההורים. אלא שלעתים קרובות היא נכשלת במשימת הכתיבה (כצפוי וכיאה לילדה בת 4.5), והדבר גורם לה לתסכול עז. השאלות שלי הנן כדלקמן: 1. האם ההתנהגות המתוארת לעיל הנה נורמלית. האם יש צורך בקבלת ייעוץ לגביה. 2. כיצד עליי לנהוג כאשר היא נתקפת באותם התקפי זעם כתוצאה מתחושת הכישלון שלה. (ההתנהגות היא פתאומית ומפתיעה). תודה.
* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר התקפי זעם
מיכל שמש08/09/2008תגובה להתקפי זעם צריכה להיות תגובה מכילה ושומרת. בעת ההתקף הילד מרגיש חרד, וקשה לשלוט בעצמו. מומלץ לחבק חיבוק חזק (במקרים קיצוניים- חיבוק דוב), שמספק לילד החזקה, ולא מאפשר לו לפגוע בעצמו או בסביבתו. מומלץ לומר משפטים קצרים ולחזור עליהם שוב ושוב, בנוסח: "את עכשיו מאוד כועסת. אני אשמור עלייך, ואעזור לך להירגע". אם הילדה מפותחת מילולית ניתן לדבר איתה בשעת רגיעה ולחשוב יחד על " מה יעזור לי להירגע כשאני מאוד כעסת?" (לדוגמא: נשימות עמוקות, חיבוק בובה...), ולהכין יחד " ערכת חרום" .
אם כל הנ"ל לא עוזר לך מומלץ להתיעץ עם פסיכולוג ילדים.* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירה
שאלות ותשובות נוספות שעניינו את הגולשים שלנו
ערוץ הבריאות
.jpg)
האם אתם קמצנים?
.jpg)
.jpg)
.jpg)






.jpg)
