פחד מדלת שנסגרת וממקומות סגורים

יש לי ילד בן שנה ותשעה חודשים שנכנס להיסטריה של בכי בכל פעם שנכנסים לבית או לכל מקום אחר וסוגרים אחרינו דלת.השנה הוא התחיל ללכת לגן בפעם הראשונה והדבר מקשה מאוד על ההסתגלות לגן שקשה לו גם ככה.כל פעם שנכנסים לגן וסוגרים את הדלת הוא מתחיל לצרוח.כשיש בגן "שעת ריכוז" הוא נשאר מחוץ לחדר כי סוגרים את הדלת.הגננת אמרה שהוא מתנהג כסובל מקלסטרופוביה ואני נוטה להסכים להגדרה.הדבר מפריע ביותר כי אי אפשר להכנס איתו לקניון,חנות או כל מקום אחר ובבית אי אפשר לסגור דלת של חדר.אנחנו מנסים להסביר ומנסים להסיח את דעתו ומנסים להתעלם מהבכי כשאנחנו סוגרים את הדלת מאחורינו אך ללא הועיל.אנחנו משוועים לעזרה מקצועית כי המצב חמור.הלילה הוא לא רצה ללכת לישון,נעמד ליד דלת הכניסה ובכה בהיסטריה שהוא רוצה לצאת.כמובן שלא הסכמנו והחלטנו שלא ניכנע לבכי ובסוף הוא ירגע ואכן כך אבל אחרי ארבעים דקות קורעות לב של בכי שהפסיק כי כבר לא נשאר לו כוח וקול.אני מאוד מתקשה לעמוד רגשית במצבים הללו.אנא תשובה בהקדם.פרטים נוספים:הילד הוא ילד ראשון,נבון מאוד,מבין הכל,מלא שמחת חיים,התפתחות נורמאלית לחלוטין,אהוב ביותר והכי חשוב מעולם לא סגרנו אותו,חלילה,לבד או כל דבר דומה שעלול היה לגרום לו לטראומה או להסביר איכשהו את ההתנהגות הזאת.תודה מראש.