בית ספר

לשרית
אני בטוחה שאינך היחידה, הורים המכניסים את ילדיהם הבכורים לכתה א' חווים חוויות דומות (ייתכן שבעוצמות שונות) כיוון שבכל זאת זהו מעבר חדש למסגרת עם אופי אחר ודרישות אחרות.
בכל מעבר חדש שבו אנו מגלים שאנו באיזושהי אי ודאות, במצב של חוסר שליטה , החרדה היא רגש דומיננטי שמציף אותנו.

חשוב שתנסי לברר לעצמך מה מטריד אותך , אלו אסוציאציות או תסריטים עולים בראשך שמעוררים חרדה. האם חרדות אלו מעוגנים בדיווחים שילדך משתף אותם או שהם לגמרי ממך. איך לך היה המעבר לכתה א' האם היתה לך חוויה טראומטית שהשאירה צלקות וחששות ?

נסי להרגיע חרדותיך בשיחות ובברור מידע שחסר לך מהורים המכירים כבר את מסגרת בית הספר, בשיחה אישית עם המורה שתתן לך מענה שאולי ירגיע חלק מהחששות (אולי למשל היא תאמר לך שהילדים מכיתות א' אינם מסתובבים בכל חצר בית הספר אלא במתחם מסויים ותשובה זו תעזור לך להרגע במקצת.)

בררי עם המטפלת כיצד הוא חוזר, ובזמנך הפנוי עימו בקשי ממנו לשתף בהשתלבותו בבית הספר ובפעילויותיו במהלך ההפסקות.

בכל מקרה היי עירנית האם חרדותיך מועברות בצורה גלויה או סמויה לילד ומערערות את בטחונו. כיוון שאם את תחששי הוא יפרש זאת שאם אמא לא כל כך סומכת על המקום כנראה שיש סיבה ועלולות להתפתח התנגדויות בהגעה לבית הספר חרדת בית ספר וחרדות נטישה.

אם זהו המקרה אני ממליצה לך ללכת להתייעצות ולבחון מדוע החרדות הללו צפות דווקא בנסיבות אלו