בכי היסטרי בלי סיבה

אסתר,
לבת שלך כנראה קשה להתמודד עם תסכול ולדחות סיפוקים, שני דברים אופייניים לגילה, והיא למדה שהבכי שלה מפעיל אותך. ניתן לגשת אליה כשבוכה, להציע חיבוק, ולהביע אמפתיה לכך שהדברים אינם כפי שרוצה, במקביל להצבת הגבול ועמידה עליו. לדוגמא: "את עכשיו מאוד כועסת בגלל שלא קיבלת גלידה, אבל אצלינו לא אוכלים גלידה לפני האוכל". במקביל כדאי לחזק על כל גילוי של בגרות ("אני רואה שהתאפקת. את ממש בוגרת"). חוסר התייחסות אינו הדרך הנכונה משום שהילדה נשארת במצווקתה, ואת סובלת מהבכי שלה.