עשינו טעות?

מנהל הפורום

טובי פלד
טובי פלד
לקביעת תור אצל טובי פלד ללא פרסום בפורום
 
  • עשינו טעות?
    דיאנה
    04/07/2007

    שלום לך,

    שלום לך,
    פורום מדהים.

    אז ככה, זה לא משהו פיתאומי שהילד עושה או שקרה משהו מיוחד
    רציתי לשתף אותך בתהיות שלי ובמחשבות שלי לגבי הילד שלי שכיום שיהיה בריא בן 2.5 ילד חברותי , חכם, יצירתי, וברוב המיקרים ילד טוב מאוד מין סוג של כימעט מלאך, חוץ משינוי בהתנהגות ביום יום בעיקבות אחות חדשה ששככה הופיעה לו באמע החיים.

    אבל לא זה העניין, בני שהוא בני הבכור שבו השקענו את הוורידים שלנו, לימדנו אותו דברים, מגיל קטן כל הזמן עודדנו אותו שיבחנו אותו עשינו לו כפיים על כל דבר טוב שעשה, עטפנו אותו בחום ואהבה וכל הזמן אמרנו לו כמה שהוא מתוק וחמוד וחכם. ואני חושבת שאיזשהו מקום עשינו טעות כי זה היה "OVER TO MUCH בדיעבד , נו טוב ילד ראשון.

    אבל עכשיו אני חושבת שזה די פגע בילד כי ראשית הרגלנו אותו שתמיד מחמיאים לו ושתמיד מתלהבים אם הוא מראה לנו שהוא יודע וזוכר מה שלמד או שלימדנו אותו. ותמיד אנחנו צריכים לדבר אליו יפה ולא בכעס ובצורה עדינה ותמיד להיות עם היד על הדופק כי אם זה לא קורה הילד המלאך הופך להיות מפלצת, ואם לא אמרנו כל הכבוד או יופי על מה שעשה הוא מזכיר לנו שצריך להגיד לו "כל הכבוד"!

    אני לא מבינה מה אנחנו כל הזמן יכולים להיות נחמדים איתו? אנחנו משתדלים אך לפעמים זה לא תמיד קורה ..(מחמת הזמן, עייפים, עסוקים עם הילדה השנייה וכו'...) .ויחד עם זאת עדיין ממשיכים לתת הרבה תשומת לב.

    עוד משהו...

    אם הוא לדוגמא טועה במשהו ששאלנו אותו הוא ממש לוקח ללב כאילו קיבל את הרושם שאנחנו אוהבים וגאים בו רק שהוא מצליח ויודע... למרות שכל הזמן אנחנו אומרים לו שזה לא חשוב לדעת הכל וקורה שטועים/לא מצליחים ואנחנו בני אדם ועדיין אוהבים אותו.

    בקיצור אני חושבת שכבר יורדת לסוף דעתי,

    מצטערת שזה כ"כ ארוך, אבל זה ככה יושב לי על הלב.

    רציתי לדעת איך אני יכולה מהיום והלאה דרך ההתנהגות שלי כלפיו לנסות לשנות את הציפייה שלו מאיתנו וההרגל הזה שהרגלנו אותו לכל הזמן קבלת מחמאות שתמיד נדבר איתו יפה וכו'... די לדעתי זה לא יהיה לו טוב לעתידו. כי הוא יתרגל שכל הזמן מדברים אליו בטובה ושאומירים לו "כל הכבוד ומתלהבים ובחיים האמיתיים זה לא תמיד קורה אני רוצה אנירוצה לשנות את הטעות שלי ושל בעלי מה שמלווה את הילד כבר מגיל מאוד קטן.

    (יחד עם זאת אני יודעת שזה גם דבר מאוד חיובי בכך שזה הקנה ביטחון לילד שאוהבים אותו ומעריכם אותו ...אבל הגזמנו בזה)

    מה דעתך?!

    * המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר
    לקביעת תור
    סגירה
    עשינו טעות?

    הוספת תגובה

     

    לקביעת תור או פניה אישית למומחה ללא פרסום בפורום

  • "צרות של עשירים"

    שרון באומל
    04/07/2007

    שלום דידי.
    תודה על המחמאה. ובנוסף, איזה כייף לשמוע שיש הורים שמתנהגים באופן כ"כ מקסים לילד. אבל, זה לא יכול להימשך לנצח, וגם טוב שילד יתחיל להכיר לאט לאט במציאות, כאשר גיל שנתיים הוא הגיל המתאים לכך.
    אני חושבת שמה שאפשר לעשות, בעיקר, זה לתת לו לגיטימציה להיות מתוסכל. למשל, כשלא מגיע לו כל הכבוד, לא לומר לו וכשהוא דורש זאת ולא מקבל אפשר להגיד לדוגמא "נורא רצית שנתפאל עכשיו ממה שבנית, אבל אתה יודע, ראיתי שלא התאמצת כ"כ". הבן שלך בוודאי יהיה מתוסכל וימחה, ואני מציעה פשוט להיות איתו ולתת לו למחות/לבכות/לצעוק וכו'. הייתי נותנת לו להיות מתוסכל על דברים שהוא לא התאמץ, או על דברים שאתם לא מרשים לו לעשות (גבולות) ולא על דברים שניסה ולא הצליח כ"כ טוב. אם ניסה והתאמץ, כדאי לתת חיזוק חיובי.
    מלבד זאת, קחי בחשבון שככל שעולה גילו, הוא ייחשף יותר ויותר לדמויות התקשרות נוספות, אשר לא ישבחו אותו כל הזמן, וילמד מתי כן ומתי לא. אני חושבת שעבור ההתפתחות התקינה של ילד, הוא צריך להרגיש שהוא הכי הכי בשביל ההרוים שלו. לכן, השינוי הוא קטן.
    בברכה,
    שרון באומל
    פסיכולוגית קלינית

    * המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר
    לקביעת תור
    סגירה

    הוספת תגובה

     

    לקביעת תור או פניה אישית למומחה ללא פרסום בפורום


שאלות ותשובות נוספות שעניינו את הגולשים שלנו