מידע רפואי
פורומים
- קרינה סלולרית, סרטן
- אוסטאופורוזיס
- כושר גופני
- סוכרת נעורים, סוכרת ילדים
- רפואת מטיילים
- השאלת ציוד רפואי, ציוד שיקומי, ציוד אורטופדי
- פילאטיס
- נוירולוגיה, אפילפסיה
- כבדי ראיה, מחלות רשתית, ראיה ירודה
- דלקת פרקים, ראומטולוגיה
- פדיקור
- רפואת כף הרגל - פודיאטריה
- הכנה ללידה, קורס הכנה ללידה
- אימון אישי, קואצ'ינג
- בנות, העצמה נשית
מאמרים וחדשות
יועצים בתחום
טובי פלד
פסיכולוג ילדים ונוער פסיכולוג מומחה בעל קליניקה פרטית. מטפל ומאבחן פעוטות, נוער ומבוגרים. עובד בבתי ספר ובארגונים ציבוריים.ד"ר אליהו סמואל
פסיכותרפיסט ילדים ונוער פסיכותרפיה, פסיכואנליטיקאי. למד רפואה באונ` ת"א, התמחה ברפואת ילדים ובפסיכיאטריה של הילד והמתבגר. עבד כרופא פסיכיאטר בכיר ברמת חן ובהמשך שימש כמנהל יחידה בגיל הרך. הקים גן לילדים אוטיסטים. מנהל שירות פסיכיאטרי של הילד והמתבגר בב"ח ולפסון. יועץ מערכת החינוך באזור המרכז. עוסק בפרקטיקה פרטית בתחום הפסיכותרפיה בתל אביב בכל הגילאים.
מנהל הפורום

- לא רוצה להשאר בגן בבוקראמא07/10/2008
שלום, בני בן ה- 3 התחיל את השנה בגן חדש (שנה שעברה הוא היה בגן אחר שנה). בני הוא ילד להורים גרושים, אנחנו גרים עם הוריי, הוא מקבל המון אהבה ופינוק. סבא שלו לוקח אותו בבוקר באמצע השבוע ואני בימי שישי. כל בוקר יש את אותה בעיה, הוא הולך בסדר לגן, אומנם לא ברצון גדול אבל הולך וכשהוא מגיע לגן הוא לא מוכן שיעזבו אותו שם, הוא בוכה ושואל עשרות פעמים אם יבואו לקחת אותו (הוא בין הילדים הראשונים שלוקחים מהגן) ואחרי כמה דקות שמשאירים אותו בגן הוא נרגע. היו כמה ימים שהוא לא בכה אבל עדיין לא הפסיק לשאול אם יבואו לקחת אותו. על הגן הוא לא מספר דברים רעים או משהו לא בסדר כך שאין לי סיבה לחשוב שזה משהו שקשור לגן. ראוי לציין שגם בשנה שעברה כמעט כל בוקר הוא היה בוכה כשהיו מביאים אותו בבוקר לגן. אבא שלו בא לקחת אותו באופן סדיר, היחסים עכשיו בסדר, בהתחלה היה יותר קשה. יש לפעמים פעמים כשאבא שלו בא לקחת אותו והוא נכנס להתקפי בכי ארוכים והוא לא רוצה ללכת ופעמים שהוא הולך ברצון. האם זה פינוק? האם צריך לקחת את הילד לשיחות? אודה לתשובה מהירה, אמא מודאגת
* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר בוכה בגן
dvori09/10/2008אמרת בעצמך שהוא הולך בסדר לגן, אומנם לא ברצון גדול אבל הולך, אך כשהוא מגיע לגן הוא לא מוכן שיעזבו אותו שם, הוא בוכה ושואל עשרות פעמים אם יבואו לקחת אותו. זהו פחד מנטישה. לא צריך לקחת את הילד לשיחות רק להחזיר לו את הביטחון שחוזרים לקחת אותו ושאוהבים אותו. והרי אבא שלו עזב ואת באה לגן רק פעם בשבוע. כך שהפחד קיים. נסי להיות יותר בתמונה ולקחת אותו במשך זמן מה (לפחות שבועיים) אל הגן ובחזרה, כל יום. שירגיש רציפות והביטחון יחזור אליו. בנוסף אפשר להכין לו בובת צמר שהוא יאהב לקחת איתו לגן (אפשר דובון או חיה אחרת) אפשר להכין כל יום לאחר הגן חוויה טובה ולספר לו בבוקר על מה שהכנת לאחר כך: ללכת לחולות לשחק בטרקטור, או ללכת לגינת המשחקים שהוא כל כך אוהב. בשום אופן לא פרס בצורת סוכריה. אפשר להביא פלחי תפוח לנישנוש..
* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירהפרידה
מיכל שמש16/10/2008מצטרפת לרעיונות של דבורי, ומציע בנוסף לערוך לילד טבלה מסודרת של מי לוקח אותו מהגן כל יום, כדי שיהיה לו עוגן חזותי לסמוך עליו.
* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירה
שאלות ותשובות נוספות שעניינו את הגולשים שלנו
ערוץ הבריאות
.jpg)
האם אתם עצבניים?
.jpg)
.jpg)
.jpg)






.jpg)
