אמא מודאגת

לגבי הפחדים ייתכן שעכשיו יש לה יותר יכולות לבטא פחדים שגם קודם לכן הרגישה והיו חסרות לה מילים. אפשרות אחרת שהפחדים הם סביב רעשים שנחווים אצלה בצורה אחרת ועל כן מעוררים יותר פחד.
לגבי ההתנתקויות ישנה תופעה שהיא טבעית לחלוטין שנקראת חלימה בהקיץ שבה הילד מתכנס לעולם פנימי לרגע. המבדיל בין תופעה זו לתופעה אחרת של ניתוקים הוא שברגע שאתה קורא את שמו של הילד הוא חוזר לקשר, וכן שהחלימה אינה פוגעת בתפקודו. נשמע מתיאורך שמאיה עירנית במפגשית ומשתפת פעולה ולרגעים צריכה קצת להתכנס להרגעות (מי מאיתנו לא עושה זאת מול הטלווזיה למשל). אם את או הגננת עדיין מוטרדות מהיבטים התפתחותיים אלו או אחרים שאינם מפורטים פה הייתי ממליצה להתייעץ עם רופא התפתחותי.

שלום שוב, ראשית תודה על תגובתך המהירה . שאלה נוספת שיש לי היא שלאחרונה שמתי לב שבתי מציירת המון בצבע שחור. האם זה עשוי להראות על משהו רגשי שהיא עוברת או שאין לזה שום משמעות? אודה על תשובתך.

הדעות לגבי ציורי ילידם חלוקות ישנם שמייחסים משמעות רבה למשמעות הציור, תכניו , אופן הציור ואחרים טוענים שזהו כלי אבחנתי שאינו מתוקף ועל כן יש להזהר בהשערות שמשערים על ילדים על בסיס ציורים
ספציפית לגבי הצבע השחור. צבע זה טעון אצלנו כמבוגרים ברגשות שליליים והצבע מסמל עבורנו דכאון, אבל, וכולי. לא כך בהכרח אצל ילדים, יש להתייחס בניתוח הציור גם לתכני הציור ולאופן הציור (מוקטן לעומת מוגדל וכולי) וכדאי שאיש מקצוע יעשה זאת. אם הגננת חושבת שציוריה חריגים בנורמות ההתפתחותיות ביחס לשאר הילדים בגן יש לבחון את הסיבות לשונות