התנהגות אלימה ילד בן 3.5

נשמע מדברייך שאת מפרידה בין זמן חינוך, זמן עונש זמן אמפטיה והבנה. ייתכן מאד שהגורמים שתארת הם המובילים העיקריים לשינוי והבנה זו חשובה כדי לתת לו כלים להסתגל לשינוי וכדי לתת הכרה לרגשותיו. גם ההבנה על עייפותו בשעת אחה"צ חשובה כדי לבנות לו לוח זמנים שיאפשר לו מנוחה וימנע ממנו להגיע למצבים אלו בעתיד. יחד עם זאת התנהגות אלימה אינה לגיטימית ולא משנה מה הגורם לה. ועל כך צריכה לבוא תגובה חד משמעית מכם ההורים (ולא מאחותו שתחזיר לו מכות כי אז זה רק מחזק התנהגות זו כתגובה ראויה בבית). עליכם להיות עקביים בדרישה לא להיות אלימים ולהגיב ברגע שישנה תגובה כזו. בנך צריך להבין לשמעשים מסוג זה יש מחירים. במקביל ולא במקום עלייך לנסות לעזור לו עם הגורמים השונים שתארת שמביאים אותו להתפרצויות אלו.

המקרה שלנו , יותר נכון , התוצאה מאוד דומה. אומנם לא נולד אח אבל בני בן השלוש וחצי השתנה לגמרי. זה כ"כ קשה ולעיתים אנו מרגישים שאיבדנו שליטה. הוא מרביץ( =בועט בעיקר) רק לקרובים (=משפחה) כשהוא כועס . אם סרבתי לתת לו משהו , הוא מיד אומר לי "את קקי". אשמח לשמוע ממך לגבי דרכי פעולה וכמובן שאשמח לשתף אותך בהצלחות (במידה ויהיו כאלה) חג שמח !