קללות .. והתנהגות אלימה

בנך עדיין צעיר מאד, לגיטימי שיקבל את המוצץ. אל תתני (מלשון תנאי). פשוט תתני לו את המוצץ וזה ירגיע אותו. תמשיכי בסבלנות לא להגיב על הפרובוקציות. יהיה בסדר! שבת שלום.

אנו היינו רוצים לחשוב על ילדינו כעל יצורים תמימים, מלאכים קטנים וטובי לב, ועל כן אנו נבהלים כשאנו נוכחים לדעת שגם הם מכילים בתוכם רגשות והתנהגויות תוקפניות. אני חושבת שמה שיעזור לבנך שבצד זה שתדגישי בפניו אלו התנהגויות אסורות בבית, תתני לו אלטרנטיבות לביטוי של כעס כלפיכם באופן שנראה לכם לגיטמי. למשל האם במקום לקלל מותר לו לומר שהוא אינו אוהב את מה שאתם עושים. או לחלופין שהוא כועס עליכם ואינו רוצה לדבר איתכם. ככל שיהיו לו יותר אפשרויות לגיטמיות לביטוי של זעם האופציה של הקללות תפחת. אל לכם למדוד את הצלחתכם כהורים על פי התנהגותו בלבד , אלא על פי ההתמדה, העקביות, הדוגמא האישית שאתם מקנים, והמודל שאתם מספקים לו להתמודדות עם כעסים. מה אתם עושים כשאתם לא מקבלים משהו שאתם רוצים, מה אתם עושים כשאתם מאד כועסים על מישהו, שתפו אותו באופני ההתמודדות שלכם. בהצלחה.

זה בידיוק מה שאנחנו עושים , כבר שלושה - ארבעה חודשים , מאז נכנסו הקללות האלה לביתנו. אנחנו לא יודעים מתי זה יחלוף , אם בכלל. מחר הוא ילמד קללות גסות יותר ויכניס אותם הביתה בסיטואציות של ויכוח. זה לא מקובל עלינו, כי אנחנו לא משפחה שכזו. עושה רושם שהוא "לא מפחד מאף אחד". הוא בועט בבת דודה שלו , הגדולה ממנו ב 5 שנים, ללא כל היסוס או פחד. יש לו מעין אומץ שקשה לי להסביר. כאילו גדל ללא גבולות. הוא התהפך במספר חודשים. האם מאוחר מידי? בכל פעם שהוא בועט או מוציא את המילה "חרא , פיפי וכו'" לומר לו "ככה לא נוהגים כשעוסקים" ? וזהו ?

יש שני שלבים לתהליך האחד הכרה של הכללים וזמן להפנמתם קחי אותו את ובן זוגך לשיחה הסבירו לו בפירוש מה מותר ומה אסור אלךו מילים הינם לגיטימיות לביטוי של כעס ואלו לא. תנו לא דוגמאות ברורות מה עליו לעשות כשהוא כועס ונחשבת כהתנהגות לגיטימית בבית . עליכם גם לתאר לו את המחירים שישלם אם לא יעמוד בכללים אלו. השלב הבא הוא הפנמה כשהוא מקלל ומעירים לו אם הוא מפסיק ז"א שהוא בתהליך של הפנמה , אך אם אינו עומד בכך וגם לאחר שהסבתם את תשומת ליבו הוא ממשיך לקלל שוב ושוב ואפילו מתריס זאת מולכם, הרי שעלךיכם להפעיל סמכות תקיפה ואסרטיבית יותר שתבהיר לו שאינכם מוותרים על עקרון זה והוא חשוב לכם, ולא משנה מה יגבה ממכם הדבר אתם תתעקשו עליו. במקרים כאלו עליכם ליישם את התוצאות שקבעתם עימו מראש על כל מעשה (למשל כשהוא מקלל בגינה הציבורית גם לאחר שהערתם לו והסבתם את תשומת ליבו הוא יחזור הביתה וכדומה).

רותם שלום, אכן מיקומו של ילד סנדוויץ בעל הפרעת קשב ורכיוז במשפחה בה אח ואחות מוכשרים אינו פשוט. לא פשוט גם להיות אם לשלושה ילדים כה מאתגרים (מי ביכלותיו המצוינות ומי בהתנהוגתו העוצמתית). אני מציע פנות ליעוץ אצל פסיכולוג ילדים, שיוכל להציע לכם טיפול רגשי לילד, הדרכת הורים, או שילוב של שניהם.