קשיי הפרדות

בני בן ה 3.5 הולך זו השנה השניה לאותו גן. שנה שעברה היה בסדר השנה לאחר שהיה איתי שבועיים בבית יחד עם אחותו הקטנה (שנה) הוא מסרב ללכת לגן. זה הלך והחמיר עם הזמן עד שהגענו למצב שהוא מנסה לחסום לי את הדרך לדלת בבוקר, צורח שאינו רוצה ללכת שלא כיף לו ושרוצה להשאר בבית עם אמא. כשאנו יוצאים לבסוף מהבית ומגיעים לגן (בערך ב 10) הגננת עצמה יורדת לקחת אותו הוא נרגע די מהר והן מספרות לי שהיה בסדר גמור; גם כשאני באה לקחת אותו פעמים רבות רוצה להשאר עוד. אני עובדת במשמרות אחרי הצהרים ובסופי שבוע (בערך 3 פעמים בשבוע), לאחר שהמצב בבקרים החמיר וגילה ביטוי כעס כלפי אחותו אמרתי לו שאני הולכת לעבודה/סידורים/רופא בבוקר ומשאירה את אחותו אצל חברה למנוע מצב שיחשוב שאנחנו נשארות בבית יחד. זה לא עזר. רק גרם לי להרגיש רע. כל בוקר זו מלחמה חדשה אני יודעת שהוא נהנה בגן ושכל יום שאני לא לוקחת אותו הופך את ההתמודדות יום אחרי לקשה יותר אולם קשה לי פיזית ונפשית לקחת אותו לגן כשהוא צורח ומתחנן לא ללכת. בזמן האחרון התחיל לבכות ולנסות למנוע ממני ללכת לעבודה אחרי הצהריים דבר שלא קרה בעבר.