ילדה בת 4.5 עם "נשמה" מבוגרת

כבר כשנולדה בתי (היא הבכורה), הבנו שיש לנו עסק עם נשמה מאוד "רצינית". קצב ההתפתחות שלה היה מהיר מאוד, אוצר המילים שהיא בנתה בגיל מאוד מוקדם היה עשיר ומתקדם - כאילו שהיה לה חשוב "להבין" ו"שיבינו אותה". כמובן שזה היה כייף גדול בשבילנו, וכנראה שלא הצלחנו להסתיר את הגאווה מדרך ההתקדמות שלה והרעפנו חיזוקים ועידודים. כתינוקת אין לי כמעט תמונות שלה מחייכת... תמיד עיניינית וחוקרת . בקיצור, הילדה גדלה והתפתחה, והיום היא ללא ספק מהילדות הבולטות בגן- ופה הבעייה לדעתי. אני מזהה אצלה שניי דפוסים עיקריים 1- הרבה פעמים היא לוקחת את תפקיד הגננת.... 2- היא נמנעת מהתעמתיות. (היא תבחר לבכות למרות שהיא פיזית חזקה מאוד וכמובן מסוגלת גם להעמיד כל אחד במקום בעזרת מילים). כל עוד מדובר ב"שפת" המבוגרים - הכל אצלה בשליטה. ברגע שיש עימות "ילדותי " יותר היא נאלמת דום. והשאלה היא- האם ייתכן שהיא לימדה את עצמה "לרצות" את המבוגרים?? כיצד אוכל להוריד ממנה את הנטל הזה?? תודה