מידע רפואי
פורומים
- קרינה סלולרית, סרטן
- אוסטאופורוזיס
- כושר גופני
- סוכרת נעורים, סוכרת ילדים
- רפואת מטיילים
- השאלת ציוד רפואי, ציוד שיקומי, ציוד אורטופדי
- פילאטיס
- נוירולוגיה, אפילפסיה
- כבדי ראיה, מחלות רשתית, ראיה ירודה
- דלקת פרקים, ראומטולוגיה
- פדיקור
- רפואת כף הרגל - פודיאטריה
- הכנה ללידה, קורס הכנה ללידה
- אימון אישי, קואצ'ינג
- בנות, העצמה נשית
מאמרים וחדשות
יועצים בתחום
טובי פלד
פסיכולוג ילדים ונוער פסיכולוג מומחה בעל קליניקה פרטית. מטפל ומאבחן פעוטות, נוער ומבוגרים. עובד בבתי ספר ובארגונים ציבוריים.ד"ר אליהו סמואל
פסיכותרפיסט ילדים ונוער פסיכותרפיה, פסיכואנליטיקאי. למד רפואה באונ` ת"א, התמחה ברפואת ילדים ובפסיכיאטריה של הילד והמתבגר. עבד כרופא פסיכיאטר בכיר ברמת חן ובהמשך שימש כמנהל יחידה בגיל הרך. הקים גן לילדים אוטיסטים. מנהל שירות פסיכיאטרי של הילד והמתבגר בב"ח ולפסון. יועץ מערכת החינוך באזור המרכז. עוסק בפרקטיקה פרטית בתחום הפסיכותרפיה בתל אביב בכל הגילאים.
מנהל הפורום

- גמילה מהנקה בגיל שנה ו-3 חודשיםנירית22/10/2008
בתי בת שנה ו-3 חודשים ועדיין יונקת. לפני מס' חודשים גמלנו אותה מהנקה בלילה והיא ינקה 3 פעמים ביום אך לפני מס' שבועות היא חלתה וכדי להקל עליה חזרתי להניק אותה כל אימת שביקשה במחשבה שממילא אני מתכוונת אוטוטו לגמול אותה לחלוטין (בעלי ואני החלטנו לגמול אותה בבת אחת אחרי החגים). אבל כמו בדיאטה שמתחילה "אחרי החגים", קל להגיד וקשה לבצע. עדיין לא התחלתי בגמילה וכבר אני מדמיינת באימה את ה"סרטים" שמצפים לנו בשבועות הקרובים. מיקה, בתי, ילדה עקשנית מאד ועומדת על שלה ואני יודעת שנעבור הרבה ימים של בכי (שלה ושלי) בתהליך הגמילה. מצד אחד מאד הייתי רוצה לעבור להניק אותה בוקר וערב בלבד עד גיל שנתיים מהסיבה שהיא לא מוכנה בשום פנים ואופן לשתות תמ"ל או דייסות והיא לא אכלנית גדולה של מזון רגיל. מצד שני אני חוששת מאד שככל שעובר הזמן היא תהפוך ליותר ויותר "מכורה" לציצי ויהיה לי עוד יותר קשה לגמול אותה בגיל שנתיים. הדבר האחרון שאני רוצה הוא להכאיב לה. אני ממש זקוקה לעצות מבעלות ניסיון. מה כדאי לעשות? תודה, נירית.
* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר אני גמלת בשנה וחצי
מיכל23/10/2008תאומים. והאמת היא שזה בא מהם - כלומר הם בקושי ביקשו לינוק. אצלנו היו כללים קבועים מתי יונקים (לא בציבור, רק בבוקר ובערב וכו') בשלב מסוים הם נהיו מאוד "עסוקים" ואז היינו הולכים לישון והם לא היו מבקשים. אם אני הצעתי סבבה אם לא אז לא. בקיצור אז הבנתי שזה לקראת הסוף. פשוט לא הצעתי ואם ביקשו ניסיתי להסיח אותם עם דברים שהם אהבו ואז כבר לא היו הנקות בכלל בלי ויכוחים ומריבות - זה עבר ממש חלק. אני מציעה שתנסי לאט לאט להוריד הנקות עם טיעונים למינהם והסחות. לדוגמא אם היא רוצה לינוק בצהריים, תגידי לה שעכשיו לא יונקים ושהיא מקבלת במקום יוגורט שהיא אוהבת או טיול לגינה או משהו. ותגידי שיונקים רק בבוקר וכשהולכים לישון. החוקים האלה מאוד עוזרים להם להתאפס. אח"כ תוכלי להוריד גם הנקת בוקר בטענה שלא יונקים שיש אור רק שיש חושך וכך הלאה אז שתפסיקו לגמרי. אגב אני בעד להמשיך לכיוון שנתיים ועוד כל עוד לך נוח.
* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירה
שאלות ותשובות נוספות שעניינו את הגולשים שלנו
ערוץ הבריאות
.jpg)
האם אתם מכורים לאינטרנט?
.jpg)
.jpg)
.jpg)






.jpg)
