שינוי בהתנהגות אצל ילד בן שנתיים

בני בן שנתיים ושלושה חודשים, בשבוע האחרון הילד מסרב ללכת לגן ואומר לי "לא גן" כל בוקר. ניסיתי לברר איתו דרך שאלות ומשחק למה" לא גן"? או את מי הוא אוהב בגן ואת מי לא? עם מי הוא משחק? אם הוא אוהב את הגננת והסייעות? אך אינני מצליחה להסיק משהו ספציפי. חשוב לציין שבני מגיל 9 חודשים נמצא בגן זה ומכיר את הצוות. בנוסף, יש כמה נקודות שחשוב שאציין: 1 - כרגע בני מתחיל להעשיר את אוצר המילים שלו וחלק מהמילים שהחל להשתמש בהם הן: כועס, כואב ומפחד. אני לא יודעת האם זה מעיד עד משהו חריג או תהליך נורמלי בהתבגרות נפשית. 2 - ביומיים האחרונים החלה אצלו תופעת גימגום מוזרה שלא היתה קודם על מילים שאני יודעת שהוא שולט בהן ואמר אותן שוטף. האם זה אומר משהו? 3 - אנחנו בתהליך גמילה מחיתולים, בני מתמודד יפה מאוד ומתוגמל תמיד על כל הצלחה, חוסר הצלחה מקבל משוב: ברח לך הפיפי, לא נורא בו נחליף בגדים. 4 - אני בהריון בחודש 7, הסברתי לבני שיהייה לו אח קטן ואני גם מקריאה לו סיפורים שונים בנושא כחלק טבעי בהקראת סיפורים לפני השינה ולא ניראה לי כרגע שיש מצידו איזה שהיא התנגדות לנושא, הוא מחבק את הבטן ונותן נשיקות. כמובן שדיברתי על כך עם הגננת, אך היא אומרת שהיא לא רואה שום דבר חריג בהתנהגות שלו וייתכן שקשה לו עם העובדה שיהייה לו אח! האם אני סתם פרנואידית? או שבאמת עובר על הילד משהו? מה לעשות?