סיטואציות משחק שהעלתה לי הרבה שאלות

השאלות שאת מעלה פה הן משמעותיות ביותר, ואין עליהם תשובה מוחלטת. אני חושבת שאת הכללים רק את ובן זוגך יכולים לקבוע, מה שיעזור לך בקביעת הכללים הוא מה החזון שלך, למה חשוב לך לחנך אותו מה המסר שחשוב לך להעביר בהתערבויות שלך. אם חשוב לך להעביר מסר שתהיי לעזור כשקורה לו משהו הרי שלפי עיקרון זה כשהוא נפגע בהחלט עלייך לתת לזה מקום, לחבקו להרגיעו, בכל דרך אחרת לתת הכרה לכך שקרה לו משהו לא נעים. אם ברצונך ללמדו על יחסים אנושיים תקינים על חברויות , הרי שתוכלי לעזור לו גם בזה (בהחלט אפשר לקבוע עיקרון התערבות שרק אם אחד הילדים נפגע מתערבים וכל עוד אין מצב כזה להשאיר להם את העניינים) נשמע כרגע שאת מבולבלת וזה מביא אותך לטלטלה בין תגובת יתר (דיבור בלתי פוסק) לבין חוסר תגובה בכלל. מעבר לכך אני חושבת שמה שיוצר את הלחץ היא הציפיה שלך ושל חברתך למפגש בינכן כשהילדים ברקע ועל כן כל התרבות נחווית כמפריעה. אז עשי לך ולחברתך זמן גם בלי הילדים כך תוכלו להתמקד רק האחת בשניה כשהם לא ברקע (אחרי עבודה כזו תובענית מגיע לכן לא?) . וכשתגיעו למפגש עם הילדים תהיו יותר סבלניות ושקטות לסיטואציות בינהם.