תקשורת לקויה עם בני בן ה-10 וחצי

נשמע שאת ובנך בצומת של שינוי . נראה שבנך מנסה לומר שמה שהתאים לפני שנה כבר אינו מתאים היום הוא גדל הוא השתנה במקצת, הוא זקוק לדרגות חופש גדולות יותר ולתחושת אוטונומיה גבוהה יותר שתאפשר לו לנהל את מן הפנאי שלו לפי ראותו. על כן שווה ליזום עימו שיחה ולברר איך הוא רואה את הדברים. להבהיר מה נתון לבחירתו ומה לא, מהם סדרי העדיפויות כשיש מספר מטלות, על מה אפשר לוותר, . השתדלי בשיחה זו להיות לא רק בעמדה של מטיפה ויודעת מה טוב עבורו, אלא קשובה לא ומוכנה לבדוק ברצינות כל אמירה שלו.

עשיתי זאת קודם לכן, אך ללא תוצאות רצויות, לרוב גם נמצא משקר לגבי דברים, למרות שסיכמנו שאינני אוהבת שקרים, וגם אם אומר משהו שלא "בסדר" כרגע הוא לא יענש על כך ושום דבר רע לא יקרה לו.

לילדים יש סיבות מגוונות לשקר להוריהם (איני מצדיקה את המעשה,אך כדאי להבין מדוע הוא משקר).
או כדי להחמק מעונש, או כדי לרצות את ההורים. סיבה אחרת היא כדי לבדוק עד כמה העולם שלי האישי הוא שלי ואינו חשוף לעיני ההורים. נשמע שאתם במין מאבק של שליטה והא אכן נלחם ללא עוררין. בהחלט לא די בשיחה אחת כדי לשנות את המצב , אני חושבת שכדאי שהשיחות יחלו בינך לבין עצמך ובינך לבין בן זוגך, מה הציפיות שלכם מבנכם, מה עומד בקנה אחד עם ציפיותו שלו לגבי עצמו. איפה המקומות שהוא פועל כי זו ציפיה שלך בלבד והיכן הוא חש שאת מעודדת ומכוונת ועוזרת להגשמת חלום שלו. האם את פועלת על פי הערכים שחשוב לך להנחיל לו כמו כנות וכדומה. בדיקה ודיאלוג פנימי שכזה יעזור לך למצוא את קצה החוט לתחילת דיאלוג מתמשך בינך לבן בנך על מעורבותך בחייו והאופן שבו בוחר להגשים את חלומותיו.

תודה רבה על ההתיחסות והמענה המהיר! מעריכה את העזרה מקרב לב ומקווה שהבנתי אותך נכון, שבעצם לםני הדיאלוג עליי לבחון את הדברים שיכולים להיות חשובים עבורו ורק אז להגיד אותם? תודה