מידע רפואי
פורומים
- קרינה סלולרית, סרטן
- אוסטאופורוזיס
- כושר גופני
- סוכרת נעורים, סוכרת ילדים
- רפואת מטיילים
- השאלת ציוד רפואי, ציוד שיקומי, ציוד אורטופדי
- פילאטיס
- נוירולוגיה, אפילפסיה
- כבדי ראיה, מחלות רשתית, ראיה ירודה
- דלקת פרקים, ראומטולוגיה
- פדיקור
- רפואת כף הרגל - פודיאטריה
- הכנה ללידה, קורס הכנה ללידה
- אימון אישי, קואצ'ינג
- בנות, העצמה נשית
מאמרים וחדשות
יועצים בתחום
טובי פלד
פסיכולוג ילדים ונוער פסיכולוג מומחה בעל קליניקה פרטית. מטפל ומאבחן פעוטות, נוער ומבוגרים. עובד בבתי ספר ובארגונים ציבוריים.ד"ר אליהו סמואל
פסיכותרפיסט ילדים ונוער פסיכותרפיה, פסיכואנליטיקאי. למד רפואה באונ` ת"א, התמחה ברפואת ילדים ובפסיכיאטריה של הילד והמתבגר. עבד כרופא פסיכיאטר בכיר ברמת חן ובהמשך שימש כמנהל יחידה בגיל הרך. הקים גן לילדים אוטיסטים. מנהל שירות פסיכיאטרי של הילד והמתבגר בב"ח ולפסון. יועץ מערכת החינוך באזור המרכז. עוסק בפרקטיקה פרטית בתחום הפסיכותרפיה בתל אביב בכל הגילאים.
מנהל הפורום

- חזרה לארץמיכל12/11/2008
שלום רב! לפני כשנה החלטנו אני ובעלי לנסות את מזלנו בקנדה ארזנו את הדברים ואת הילדים ועברנו לאחר כחודש שם רשמתי את בני שהיה אז בן 4 לגן יהודי וההתחלה הייתה לו מאוד קשה הוא בכה מאוד והיה לו נורא קשה אבל לאחר זמן מה הוא התרגל אבל עדיין הוא לא השתתף כל כך והיה קצת סגור כלפי המורות למרות שעם הילדים היה לו קל להסתדר והמורות דיווחו לי שהוא אהוב בקרב הילדים.לאחר חופשת הקיץ הוא חזר לגן לחודש והוא הלך בשמחה והייתי כל כך גאה בו הוא גם התחיל לדבר בבית באנגלית והמורות אמרו שהוא משתתף ולצערנו נתבסרנו שאנחנו נאלצים לעזוב ולפני כ3 שבועות חזרנו לארץ רשמתי את הבן שלי ל בגן הוא חובה הוא כבר בן 5 ואתמול היה היום הראשון שלו בגן הייתי אתו קצת וחזרנו יחד הבייתה כי הוא סרב להשאר היום הוא הבטיח להשאר בגן אבל הוא לא עזב את הרגל שלי ולא הסכים שאני אלך נשארתי קצת ודיברתי אתו ביקשתי שישאר הבטחתי לו פרס ואמרתי שאני אחזור מהר אבל הוא סרב הגננת רצתה לנסות להשאיר אותו בכח אבל הוא חזק ומהיר והוא לא נתן לי לצאת ואפילו דחף אותי והתנהג באגרסיביות מה לעשות .איך לגרום לו להשאר בלי בכי .תודה ומחכה לעצות שלכם.
* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר חזרה לארץ
זהורית אסולין שמחון14/11/2008מיכל עד כמה שזה קשה לנו כהוירם אך למה שישאר בלי בכי מותר לו לבכות ולכאוב ולפחד את השינוי. את מתוך תאורךל הרחב אחאית לזכור את התמונה המלאה ושלבנך לוקח זמן להתרגל למקום חדש ויש לו קצב אחר, ואכן הוא נאלץ לעשות בחייו המועטים מעברים דרמטיים של חברה, שפה, תרבות. ובכל זאת הצליח להתחבב על הילדים ואף ללכת בשמחה לגן. האמיני בו שדרי א האמונה ספרי לו על כך שגם בגנים הקודמים וגםפ במעבר לקנדה היה לו מאד קשה בהתחלה אך את ראית איך הוא התמודד עם המצב וגם כעת את סומכת עליו ואת תעזרי לו באופן שאת מאימה שצריך לעזור לו (להשאר עימו יום שלם בגן מעביר לרוב מסר שאת אינך סומכת על כוחותיו ואינך סומכת על הגננת שתעזור לו להרגע) הראי לו שאת סומכת על הצוות שיעזור לו בכל אשר ייתקשה. אל תשכחי שהוא נכנס לגן שכבר התחיל וזה לכשעצמו קשה מאד מבלי לדבר על כל השינויים האחרים. אני משוכנעת שגם את חשה שקצב ההסתגלות שלך אינו מהיר (יומיים) כמו שאת מצפה מבנך.
* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירה
שאלות ותשובות נוספות שעניינו את הגולשים שלנו
ערוץ הבריאות
.jpg)
האם אתם אובססיבים?
.jpg)
.jpg)
.jpg)






.jpg)
