עזרה דחופה, שינוי התנהגות

בוקר טוב, ותודה רבה מראש. אני מתנצלת על האורך- חשוב לי שתבינו את כל הפרטים. יש בת מיוחדת בת שנתיים בדיוק. היא חכמה ומפותחת לגילה, מדברת משפטים שלמים באנגלית בבית ובעברית אצל המטפלת, ומביעה רגשות בצורה יוצאת מהכלל. לפני חודשיים ילדתי בת מתוקה נוספת. הגדולה קיבלה אותה יפה מאד, ובאופן כללי עברה את זה חלק, ומתנהגת בבגרות יוצאת דופן. עד כאן לרקע כללי. חשוב לציין שהיא ישנה לילות שלמים רצוף למרות הבכי של הקטנה וההנקות, לפעמים מתעוררת פעם אחת לבקש בקבוק. קצת רקע על הגן שלה- היא נמצאת במשפחתון מטעם העיריה, 5 ילדים, היא הגדולה. היא היתה אצלה גם שנה שעברה ומאד אהבה את המטפלת, לכן החלטנו להשאיר אותה עוד שנה אצלה. היא מאד אוהבת ללכת, בבוקר מחכה לבעלי שייקח אותה, וכשהם מגיעים היא פשוט רצה. אחרי הלידה היו החגים, ואחר כך היה קצת קשה לה לחזור לגן, אבל באופן כללי היא חזרה לעצמה ואוהבת ללכת. החל משבוע שעבר היא לא שמחה ללכת לגן. רגע לפני שמגיעים היא מניחה את הראש על הכתף של בעלי ואומרת לו שהיא לא רוצה. שלשום בלילה היא התעוררה באמצע הלילה בשעה שתיים ולא נרדמה, בכתה קצת, כיסיתי אותה, וחזרתי לחדרנו, אחרי קצת זמן היא בכתה ואמרה שקר לה (למרות שלא היה) בעלי בא אליה, ישב איתה, והיא לא נרדמה. בכתה, באה למיטה שלנו, ופשוט לא נרדמה, הסתובבה הלוך ושוב, קמה, ישבה ניסתה תנוחות שונות, לשוא. החזרתי אותה למיטה שלה, היא בכתה ואמרה שהיא מפחדת מאיש בחוץ... בקיצור, שלש שעות של תלאות, ובסוף נרדמה. למחרת ממש לא רצתה ללכת לגן. ובכתה מאד כשבעלי הביא אותה. חוץ מזה התנהגה בסדר. אתמול בלילה חצי שעה אחרי שנרדמה התעוררה עם בכי קורע לב. ופשוט שעה וחצי שלמים בכתה עם הפסקות קצרות. אמרה שקר לה... וכל פעם שנרגעה לכמה דקות, היא ניסתה לישון ושוב פרצה בבכי נוראי. אחרי שעה כזאת בעלי לקח אותה בעגלה לסיבוב בחוץ, ורק אחר כך נרגעה ונשכבה על שמיכה על הרצפה ונרדמה:( משהו מציק לה מאד. היום בבוקר היא לא רצתה ללכת לגן. שאלתי אותה אם היא זוכרת שבכתה אמרה לי: "כן, בכיתי אצל מירה" (שם בדוי למטפלת) שאלתי אותה למה, היא ענתה "כי הייתי עצובה" אחר כך אמרתי לה "את אוהבת את מירה, נכון?" היא אמרה לי "לא אוהבת את מירה" למה? "כי מירה הרביצה לי" מאמינים לילדה בגיל הזה? האם יכול להיות שקורה משהו בגן? המטפלת משדרת עניינים כרגיל. שיתפתי אותה בכל מה שקרה והיא אומרת שבגן היא מקסימה ומדהימה ומשתפת פעולה כמו תמיד,ו שאין כלום. היא לא תמיד ככ אמינה. חשוב לי לציין שהבת שלי יודעת לדווח לי כל יום מה הם עשו בגן ומה הם אכלו. עוד משהו- לאחרונה יש לה משהו חדש- כל פעם שאני קצת מתעצבנת היא מייד מחייכת אלי ואומרת לי "אמא סליחה" - היא אומרת את זה בעברית. כלומר, היא למדה את זה בגן- אני רואה את זה כנסיון לרַצות מייד, ומעין קצת פחד של - אל תתעצבני עלי. זה גם קצת מטריד אותי. ממש מבקשת סליחה על האורך. אשמח אם תייעצו לי.