התנהגות מדאיגה מילדה בת שנתיים

לגבי ההתנהגות הקשורה לקימה בלילה ושינה על רצפה קצת קשה לי להסביר אותה שכן יש צורך בפרטים נוספים על מנת להבין את דפוסי השינה שקדמו לכך. את גישתה כלפי אחותה הקטנה ניתן לייחס לפי תאורך לשלושה גורמים האחד שסביר להניח שהאחות הקטנה שהופכת פעילה מיום ליום מושכת יותר ויותר תשומת לבה וביתך חשה איום על מקומה . הגורם השני היא הפרידה מסבתא כמטפלת עיקרית וכניסה לגן, ועל כן כשהיא חוזרת הביתה היא חשה צורך להצמד ולקבל ממך יחס רב. ושלישית היא נמצאת בגיל של מרד לעצמאות ולאוטונומיה ובין השאר המרד בא לידי ביטוי בכך שאינה רוצה להיות עוד הבת הטובה העוזרת והדואגת אלא לדאוג לעצמה ולא לאחותה- זהו תהליך בריא ואני חושבת שלא צריך להבהל מזה אלא להבין זאת כנסיון לגבש זהות אוטונומית יותר וזה אינו עומד בסתירה לצורך הקיים בעת ובעונה אחת להצמד אליך אמא ואולי אפילו קשור האחד לשני

לפני כן היא הייתה ישינה מרצונה משעה 20:00-21:00 בערב רצוף עד הבוקר. ובשעות הבוקר שזה אומר בין השעות 6:00-7:00 היא הייתה קמה ומגיעה למיטה שלנו וישינה איתנו עוד כחצי שעה שעה. ואז היא הייתה קמה עם חיוך ובמרץ. קיום המצב ממש הפוך, היא הולכת לישון בכח, כלומר אנחנו מכריחים אותה ללכת לישון, היא מתעוררת באמצע הלילה ובאה לחדר שלנו וישינה על הריצפה וכשאנחנו אומרים לה לעלות למיטה שלנו היא צועקת בבכי "לא מיטה! לא מיטה" וחוזרת לישון על הריצפה. ופעמים היא בוכה וצועקת "אמא" כשאני לידה ממש. אני מואד מקווה שקיבלת יותר פרטים על מנת שתוכלי לעזור לי באיבחון הבעיה הזו אשר מטרידה מאוד אותי ואת בעלי. תודה רבה, אורית

באמת שינוי דרמטי לפי מה שאת מתארת.
ייתכנו כמה סיבות האם קדם לשלושת הימים האחרונים איזה שינוי בבית שינוי בריהוט או בסדרי שינה למשל של האחות הקטנה, או העדרות שלך או של האב למספר לילות. או לחלופין אורח שישן בבית. ייתכן שזו דרכה לבטא את הבהלה מהשינוי. ייתכן היא החלה בחרדות ובחלומות סיוט והנקודה שבה היא מתעוררת היא מבוהלת עדיין מהחלום ולא מבחינה אם היא בחלום או במציאות ולכן היא בעצם ממשיכה לקרוא לך למרות שאת לידה. אם הארוע נמשך שלושה ימים יש לחכות בסבלנות ולבדוק את התופעה לטווח ארוך יותר.