פרידות בוקר בגנון

שלום,
יש ילדים המסתגלים למסגרת במהירות, ורק לאחר תקופה הם מבינים כי לא הגיעו באופן זמני למשחקייה, אלא הגן הוא מקום בו הם באופן קבוע שוהים בלי ההורים או הדמויות המטפלות הקרובות הנוספות, נאלצים להתחלק בתשומת הלב של הגננות ובמשחקים המוגבלים עם עוד ילדים וכדומה. ההבנה היא קשה וכואבת, ואפשר להבין את הבכי של הילד כמבטא את הגעגועים להורים ואת הרצון לקשר בלעדי עם מבוגר. הבכי של בנך מציין כי ההתפתחות השכלית והרגשית שלו היא תואמת לגילו, וטוב שכך. הוא אינו חי מצבים רגעיים, אלא מצליח לזכור את העבר וסיטואציות נוספות, גם כשאינו נמצא בהם באותו הרגע. לדוגמא, תינוק קטן לא בוכה כשאמא נעלמת מטווח ראייתו. בנך מבין גם את העתיד, והעובדה כי תיוולד לו אחות משפיעה אף היא על הקושי שלו להיפרד ממך.
חשוב שתסבירי לבנך באופן עקבי כי את שבה בצהריים לקחת אותו, כפי שאת עושה בכל יום. אם יש מבוגר אחר שלוקח אותו מהגן, חשוב לומר לו זאת. קבעו טקס פרידה קצר וקבוע בגן, והשתדלי לא להאריך את הפרידה. ייתכן כי בנך יוכל להיעזר בחפץ מעבר כלשהוא מהבית, אותו ייקח לגן ויניח במגירה. ככל שבנך יסתגל יותר בקלות לגן, כך יהיה לו קל יותר עם המשבר הטבעי והצפוי של הולדת אחותו.
בהצלחה!