מידע רפואי
פורומים
- קרינה סלולרית, סרטן
- אוסטאופורוזיס
- כושר גופני
- סוכרת נעורים, סוכרת ילדים
- רפואת מטיילים
- השאלת ציוד רפואי, ציוד שיקומי, ציוד אורטופדי
- פילאטיס
- נוירולוגיה, אפילפסיה
- כבדי ראיה, מחלות רשתית, ראיה ירודה
- דלקת פרקים, ראומטולוגיה
- פדיקור
- רפואת כף הרגל - פודיאטריה
- הכנה ללידה, קורס הכנה ללידה
- אימון אישי, קואצ'ינג
- בנות, העצמה נשית
מאמרים וחדשות
יועצים בתחום
טובי פלד
פסיכולוג ילדים ונוער פסיכולוג מומחה בעל קליניקה פרטית. מטפל ומאבחן פעוטות, נוער ומבוגרים. עובד בבתי ספר ובארגונים ציבוריים.ד"ר אליהו סמואל
פסיכותרפיסט ילדים ונוער פסיכותרפיה, פסיכואנליטיקאי. למד רפואה באונ` ת"א, התמחה ברפואת ילדים ובפסיכיאטריה של הילד והמתבגר. עבד כרופא פסיכיאטר בכיר ברמת חן ובהמשך שימש כמנהל יחידה בגיל הרך. הקים גן לילדים אוטיסטים. מנהל שירות פסיכיאטרי של הילד והמתבגר בב"ח ולפסון. יועץ מערכת החינוך באזור המרכז. עוסק בפרקטיקה פרטית בתחום הפסיכותרפיה בתל אביב בכל הגילאים.
מנהל הפורום

- בעיות פרידה בכיתה א' - דחוף ביותר!!ת18/11/2008
שלום רב, בני התחיל השנה כיתה א' ויש לו קשיי פרידה בתחילת היום, הוא לא מוכן שנעזוב עד שהמורה מגיעה, בתחילת השנה הוא היה בוכה, משתטח על הרצפה ולא מוכן כלל להכנס לכיתה, כיום חל שיפור והוא נכנס רק כשהמורה מגיעה אחרי שהמורה מחבקת אותו ומכניסה אותו לכיתה, לאחרונה ביקשתי ממנו שישב בכסא כשיש צלצול ואני מבטיחה לו כי אני עומדת בפתח הכיתה ולא הולכת עד שהמורה מגיעה אך הוא מסרב ועומד לידי עד שהמורה מגיעה, כשאני שואלת אותו למה הוא לא מוכן לשבת בכסא הוא עונה לי שהוא פוחד שאני לא יבוא בצהריים. שוחחתי איתו הרבה פעמים והראיתי לו שכל ההבטחות שאני מבטיחה לו אני מקיימת אותם והוא צריך לסמוך על המילה שלי, אז הוא מסכים איתי ומבטחי שמחר הוא יגיד לי יפה שלום או ישב בכסא אבל כשאנו מגיעים ליישום בפועל כאילו משהו משתלט עליו ולא נותן לו לעמוד בדיבורו, גם כשניסינו ל"העניש" אותו בכך שלא יראה סרטים עם אחיו בצהריים, זה פשוט לא עובד, הוא מעדיף לוותר על הסרטים העיקר שנשאר איתו עד שהמורה מגיעה. שנה שעברה כשהיה בגן לא היו לנו בעיות כלל, היינו מורידים אותו בשער הגן והא היה נכנס לבד, כך גם בקיטנה שהיתה בשטח בית הספר. הערה חשובה: בערך באמצע הקיטנה היה לנו מקרה בו הוא הלך לחבר ואני יצאתי מהבית, כשהוא חזר עדיין לא חזרתי והוא נלחץ מאוד והתחיל לבכות, אני הגעתי לאחר כ-2 דקות אבל כנראה זה מה שמשפיע עליו ומפחיד אותו. חשוב לי לציין כי גם לאחר מקרה זה לא היו לנו בעיות בקיטנה, אין לו בעיות ללכת לחברים ולחזור לבד, הוא נסע לשבת להוריי יחד עם אחיו בלעדינו ולא היו שום בעיות, נראה לי שכשהוא מחליט לעשות דברים וזה בשליטתו אז אין לו בעיה (חברים וכו') אבל כשאנחנו מחליטים בשבילו (בית ספר) אז מתחילה הבעיה. גם בצהריים אני מחכה לו בפתח הכיתה (בקיטנה הוא היה יוצא עם אחיו לתחנה ליד בית הספר והייתי אוספת אותם משם, אבל עכשיו הוא לא מוכן), אם קורה ואני לא בפתח הכיתה כשהם יוצאים הוא מייד מתחיל לבכות. חשוב לי לציין כי הבעיה הינה רק כ-2 דקות הראשונות של השיעור, לאחר מכן הוא משתלב מאוד יפה בכיתה, משתתף בשיעור ומתנהג כרגיל כל היום. מה לעשות? איך אפשר לבנות לו בחזרה את האמון? אמנם יש שיפור מתחילת השנה אבל אני מרגישה שאנו מטפסים לאט מידי על ההר ואני לא יודעת אם נגיע לפסגה לפני סוף השנה. אשמח לשמוע עצות מה לעשות. תודה מראש.
* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר תגובה על פרידה
ד''ר דוד וילנסקי19/11/2008אני חושב שהכותרת אומר את הכל "דחוף ביותר"! סך הכל הילד מתפקד יפה חוץ מה 2 דקות שמחקים למורה. תפסיקו "לטפס בהר" אלה תהנו מהנוף. תקבלו את החרדה של הילד בהבנה ובסבלנות - אני מבינה שקשה לך ולאט לאט זה יעבור לך. להקפיד כן להגיע בזמן כדי לבנות את הבטחון שלו בחזרה ואני בטוח שהדרישות ירדו עם המן. ד"ר דוד
* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירה
שאלות ותשובות נוספות שעניינו את הגולשים שלנו
ערוץ הבריאות
.jpg)
האם אתם שמרנים במיטה?
.jpg)
.jpg)
.jpg)






.jpg)
