ילד תלותי? חרדת נטישה?

בני בן שנתיים בשהוע הבא. בתחילת נובמבר נכנס לגן, עד אז היה בבית עם הסבתא. ההתחלה של הגן היתה קשה, עכשיו נראה שהוא מתרגל, לפעמים הולך למתפלות ללא בכי בכלל, לפעמים בוכה אבל נרגע מהר. הגננת אומרת שהוא משתתף בגן, אוכל, ישן, משחק, הכל בסדר. איפה הבעיה? מהרגע שמוציאים אותו מהגן הוא לא עוזב אותי. לא מוכן לרדת מהידיים, לא מוכן שהגדולה תיגש אליי, כל הזמן "אמא אמא". הוא נראה מסכן, אני מאוד מרחמת עליו. יושב עליי, נשען, מחבק. זה נעים לחשוב שהילד אוהב אותי, אבל זה לא ילד שאני מכירה - שובב, שמח, פעיל. בלילות זה בכלל סיוט. הוא נרדם רק כשאני לידו, מתעורר המון בלילה, קורא לי, לא מוכן לישון לבד, לא מוכן שאביו יגש אליו. ואני מתחילה להתמוטט. מה עושים? האם זה בגלל הכניסה לגן? איך מתמודדים - מתעלמים, תומכים? תודה