אלימות בין אחים

מריבות בין אחים הן דבר נורמלי מאוד, בפרט כאשר ישנם הפרשי גיל קטנים כמו במשפחתך. בין ילדייך ישנו הפרש של שנה וחצי בלבד, כך שאני משערת שיש להם וודאי משחקים רבים משותפים, אולי גם חברים משותפים וזמן לא מועט שהם נמצאים יחדיו. כל אלו עשויים לעורר יותר מריבות וויכוחים ביניהם. אך יחד עם זאת, הפרש גיל זה מאפשר להם גם להיות חברים טובים ולעיתים ל"התאחד" נגדכם בדיוק כפי שאת אומרת. . על אף שזה נורמלי וטבעי, אין לי ספק שמאוד קשה להיות כל הזמן בתפקיד של "שוטר" בבית ולהפריד ביניהם. אני מבינה את הרצון להתעלם של בעלך, ואת הקושי שלך לעמוד יום יום במריבות אלו. ראשית, אני מאמינה כי ישנן מריבות שאכן עדיף לא להתערב ולתת להם להסתדר בעצמם. לעומת זאת, כאשר המריבות מסלימות וכוללות אלימות חשוב להתערב ולהפריד . ילדייך די גדולים ולכן חשוב וניתן לשבת ולשוחח עם ילדייך על התנהגותם לא תוך כדי המריבות כי אם בזמן רגוע יותר, אולי לפני השינה בזמן ההשכבה. חשוב כי את השיחה תקיימו את ובעלך יחדיו על מנת שהם יבינו כי שניכם מציגים חזית אחידה ואת חשיבות הדבר. הפגנת קו אחיד כהורים תעזור לכם לעמוד מולם ולא תותיר אותך בתחושה שאת מתמודדת איתם לבד. יש לציין כי אתם יודעים שהם חברים טובים שאוהבים זה את זה, וכי מריבות בין חברים טובים ואחים הינן נורמליות . אך עם זאת, אתם לא מוכנים לקבל התנהגות אלימה ביניהם כפי שזה לא מקובל להרביץ לחברים בבית הספר גם בבית כהורים אנחנו לא מוכנים שתרביצו זה לזו. , וכאן יש להציב גבול ולא להתעלם. תוך כדי המריבות עצמם חשוב שוב, כי גם בעלך יגיב ולא רק את. מעבר לכך, ניתן במהלך השבוע בחלק מהימים לדאוג כי בשעות אחה"צ יגיע לכל אחד מהם חבר על מנת שיהיו גם בחברת חברים נוספים. כמו כן, ניתן לעיתים להזמין חבר לאחד מהם וכי השני ילך לחבר. בצורה זו הם יבלו עם חברים נוספים ולא רק זה עם זה.
בהצלחה
מיכל
בהצל