מידע רפואי
פורומים
- קרינה סלולרית, סרטן
- אוסטאופורוזיס
- כושר גופני
- סוכרת נעורים, סוכרת ילדים
- רפואת מטיילים
- השאלת ציוד רפואי, ציוד שיקומי, ציוד אורטופדי
- פילאטיס
- נוירולוגיה, אפילפסיה
- כבדי ראיה, מחלות רשתית, ראיה ירודה
- דלקת פרקים, ראומטולוגיה
- פדיקור
- רפואת כף הרגל - פודיאטריה
- הכנה ללידה, קורס הכנה ללידה
- אימון אישי, קואצ'ינג
- בנות, העצמה נשית
מאמרים וחדשות
יועצים בתחום
טובי פלד
פסיכולוג ילדים ונוער פסיכולוג מומחה בעל קליניקה פרטית. מטפל ומאבחן פעוטות, נוער ומבוגרים. עובד בבתי ספר ובארגונים ציבוריים.ד"ר אליהו סמואל
פסיכותרפיסט ילדים ונוער פסיכותרפיה, פסיכואנליטיקאי. למד רפואה באונ` ת"א, התמחה ברפואת ילדים ובפסיכיאטריה של הילד והמתבגר. עבד כרופא פסיכיאטר בכיר ברמת חן ובהמשך שימש כמנהל יחידה בגיל הרך. הקים גן לילדים אוטיסטים. מנהל שירות פסיכיאטרי של הילד והמתבגר בב"ח ולפסון. יועץ מערכת החינוך באזור המרכז. עוסק בפרקטיקה פרטית בתחום הפסיכותרפיה בתל אביב בכל הגילאים.
מנהל הפורום

- פחד מהגננת?קרן25/11/2008
שלום, בני בן 3 וחצי החליף השנה גן- לגן מועצה. בתחילה היה נראה כי המעבר בסדר אבל אחרי החגים החל לברוח לו פיפי באמצע היום. את העניין הזה פתרנו בעזרת חיזוקים ו"פרסים" מהסייעת וממנחת הצהרון. עכשיו בעיה חדשה- כל בוקר כשבאים לגן (אחרי בכי בבית שהוא לא רוצה ללכת והוא רוצה להישאר בבית) כשהוא רואה את הגננת הוא מתחבא מאחורי הרגל שלי ומוריד את הראש. מה אני אמורה להבין?
* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר גן חדש
מיכל לופו-שדה27/11/2008שלום קרן
בנך עבר לגן חדש ונשמע שהוא למעשה עדיין בתהליך הסתגלות. מעבר לגן חדש הינו לא פשוט לכל הילדים. בדיוק כפי שהסתגלות למקום עבודה חדש עבורנו כמבוגרים הינו מרגש אך יחד עם זאת מלחיץ ומעורר פחדים ומתחים. חשוב להבין כי הסתגלות לוקחת זמן לעיתים יש עליות וירידות. כלומר תקופות בהן יהיה לילד קל יותר ותקופות בהן שוב יהיה לו קשה וזה בסדר גמור. לעיתים קרובות ילדים בתחילה אינם מראים קושי והקושי מתחיל להתגלות מעט מאוחר יותר, כפי שאת מתארת. אנו לפעמים אומרים שנראה כאילו רק עכשיו "נפל לו האסימון".
. בגיל שלוש נורמטיבי מאוד בריחות הפיפי . כפי שאת מתארת נשמע שחיזוקים מאוד עזרו לו להתגבר על ההרטבה וטוב שעשיתם זאת . כעת ההתחבאות מאחורייך כאשר אתם מגיעים לגן והבכי הינם דרכו של בנך להראות לך כי הוא מתקשה להיפרד ממך.
במקרה זה ניתן לשוחח איתו , להסביר לו שזה באמת קשה להיפרד ושגם את מתגעגעת אליו אבל שאת תחזרי לקחת אותו בצהריים. ניתן לדבר איתו על הדברים הטובים שיש בגן ולמי הוא יכול לפנות כאשר קשה לו בגן ואת לא נמצאת. ולחזק אותו בימים בהם הוא מצליח ללכת לגן בשימחה. חשוב כי תשוחחי גם עם הגננת והסייעת ולשתף אותן בקושי שלו. באופן זה הגננת תוכל להייחס אליו יותר ולחזק את הבטחון שלו בכניסה לגן. לעיתים הגננת יכולה כאשר הוא מגיע לתת לו תפקיד מסוים , כמו לעזור לה לחלק משהו לילדים למשל. בנוסף, חשוב לנסות ולהפגיש אותו עם ילדים מהגן בשעות אחה"צ על מנת שירגיש בטוח יותר כאשר הוא מגיע לגן. חברים בגיל זה הינן מאוד משמעותיים בהסתגלות לגן.
בהצלחה* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירהמה עושים כשפתאום הילדה מפחדת מהגננת
לינה01/05/2012בתי בת השנתיים וחמישה כבר שנה שניה בגן שלה, תמיד היא נכנסת בריצה מבלי להפרד, ולאחרונה שמנו לב לקושי בפרידה בבוקר, חשבנו שזו תגובה לכך שילדתי לפני כחצי שנה שאולי באה באיחור, אך שמנו לב שהיא מראה פחד מהגננת ולא משאר הצוות. התחלנו גמילה והיא מתקדמת נפלא אך הבוקר כשניכנסתי להתפנות איתה היא עשתה פיפי ושמחה אך ברגע שהגננת נכנסה לשירותים היא הורידה והסיטה את ראשה והתחילה לבכות שאני לא אלך. נראה שממש היא בסטרס ממנה. נשארו שלושה חודשים לסיום הגן מה אני אמורה לעשות? להוציא אותה או שמא כדאי לתת לה לסיים עם כולם ולהפרד?
* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירהמה עושים כשפתאום הילדה מפחדת מהגננת - תגובה
סמדר ריינר02/05/2012שלום לינה,
רגע רגע, לא כל כך מהר. לא עושים שום דבר לפני שמנסים להיבן מה קורה. כדאי לדבר עם הגננת על התגובה, להבין ממנה מהמ היא חושבת, לדבר עם שאר הצוות, לדבר עם הורים אחרים. אולי משהו קרה? אם זה קרה אולי זה לא קרה רק לבת שלך? אולי יש עוד מידע בעניין שאפשר לקבל מהורים אחרים? צריך להברר את הדברים האלה. כמו כן ילדה בת שנתיים וחצי כמעט בודאי גם קצת מדברת. חושב לנסות לדובב אותה, לנסות להבין ממנה מה קרה, לשאול אותה האם היא חוששת מהגננת, האם קרה לה משהו לא נעים בגן? וכו'.
אם אתם מבינים מה קרה, לפי ההבנה אפשר להחליט איך מטפלים בעניין. אולי אפשר לתקן זאת. אם לא, והעניין נמשך, אין טעם לסבל של הילדה, ואולי כדאי לשקול להוציא אותה, אבל לא בלי להיפרד. כן חשוב לנסות לפחות לתאם פרידה מסודרת עם הגננת.* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירה
שאלות ותשובות נוספות שעניינו את הגולשים שלנו
ערוץ הבריאות
.jpg)
האם אתם עצבניים?
.jpg)
.jpg)
.jpg)






.jpg)
