בת 8

שלום
נשמע שאת ובתך נמצאות במאבק מתמשך על שליטה, בו בתך מנסה לבחון לא פעם גבולות ולהיות הקובעת. ילדים רבים נוטים לבדוק את הגבולות שלנו כהורים וחשוב כי ינתנו גבולות על מנת לעזור להם להרגיש בטוחים יותר. גבולות אינם אומרים בהכרח צעקות וכעס, אלא הבהרה חד משמעית וברורה כי בנושאים החשובים לך כאמא את מחליטה בבית ולא בתך. במקביל, חשוב גם לבחון באילו תחומים כן ניתן לתת לבתך לבחור ולהחליט, על מנת שתחוש כי היא בוגרת ויש לה שליטה בחלק מהדברים. נשמע לי כי שתיכן נכנסתן ללופ של מריבות וצעקות אשר לפעמים קשה מאוד להפסיק אותו. ישנם ילדים שמחפשים יחס ותשומת לב מההורים , גם אם באופנים שליליים, וחשוב לשים לב לכך. אולי היא זקוקה לזמן של שתיכן לבד. הייתי מנסה לשוחח איתה על נושא זה בשעות הערב, לא תוך כדי מריבה, לשתף אותה כי את מרגישה שאתן רבות הרבה וכפי שלך זה לא נעים וודאי גם לה לא נעים. להבהיר לה כי את אמא שלה ולכן את מחליטה דברים מסויימים, גם אם לעיתים זה לא מוצא חן בעיניה. ושוב, כן ניתן לשאול אותה מה היא מציעה כדי לפתור את המצב ומה היה עוזר לה פחות לכעוס.
מעבר לכך, חשוב לי לומר כי מדברייך לא ברור לי כמה זמן מצב זה נמשך. האם התנהגות זו אופיינית לה מאז ומתמיד או שההתנהגות החלה בתקופה האחרונה. חשוב לבדוק האם קרה משהו אולי בבית הספר שגורם לה להיות כל כך כעוסה? אולי היא מרגישה דחויה, דבר שלעיתים קרובות גורם לעצב המתבטא כלפי חוץ בכעס.
בנושא החברות, ניתן להתייעץ גם עם המורה בכיתה ולשאול כיצד היא מתנהגת במסגרת ביה"ס. ניתן אחה"צ לעזור לה על ידי כך שתזמין אליה חברה שהיא אוהבת להיות איתה ולחזק אותה כאשר היא משתפת את חברתה.
אם הקשיים ממשיכים כדאי לפנות לייעוץ והדרכה
בהצלחה