קושי בפרידה

היי, יש לנו שני בנים הקטן בן שנתיים והגדול בן חמש וחצי ובשנה הבאה הוא אמור לעלות לכיתה א,. מאז היותו בן שנתיים היה לו קשה מאוד להיפרד מאיתנו למהלך היום הוא נכנס לגן בגיל שנה ותשעה חודשים והקליטה שלו הייתה קשה כל פרידה הייתה מלווה בבכי ודמעות. כיום הוא נפרד מאיתנו יפה בלי דמעות ובכי אך קורה לפעמים שזה פשוט חוזר אליו. אנו חוששים כי הביטחון העצמי שלי קצת ירוד ומפחד לא להיות עימנו או בסביבתנו כל הזמן, גם כאשר אנו לוקחים אותו לחוג ואני מסבירה לו כי עליו להישאר 10 דקות עם חבריו כדי שאלך להביא את אחיו הקטן מהגן הוא לא מוכן בשום פנים ואופן לא. כשהוא מתקלח בכוחות עצמו ולבד הוא מבקש מאיתנו להשאיר את הדלת פתוחה מעט. כאשר הוא מוזמן לישון אצל קרובת משפחתו במקרה היא בת דודתו והם מאוד מאוד קרובים הוא אכן מכין תיק ואנו לוקחים אותו אליה כעבור שעתיים שלוש הוא מתקשר ורוצה לחזור הבייתה. היינו רוצים להקנות לו את הבטחון כי אנו לעולם לא ננטוש אותו או נעזוב אותו אך הוא צריך להבין כי הוא צריך ל"התרחק " מעט מאיתנו ולהתנהג כילד בגילו להיפרד מאיתנו ללא סצינה כלשהי ולהבין שאנו חוזרים . אנו מאוד מתוסכלים מכך אנו לא מביאים בייבי סיטר כי אנו יודעים שהוא יעשה את הסצינה שלו. אנו רוצים להקנות לו את הבטחון ואת הכלים כדי להתמודד אך אין אנו יודעים כ"כ מה לעשות.? תודה