לו הייתי רוטשילד

הסיפור שלי הוא כזה בני בן 9 מגיל הגן התגלתה אצלו הפרעה של קשב וריכוז, היום לומד בכיתה ד' ומידי יום מקבל רטלין שמספיק לו ל4 ש"ע לאחרונה הפך להיות מאד אגרסיבי ורגיש לגבי אימרות של חברים או סתם גיחוך שלהם. היום בשעות הערב התקשרה אמא של חבר מהכיתה של בני. האמא שאלה אותי האם יתכן ששלחתי את בני לבית הספר עם 200 ש"ח כאשר אמרתי לה שלא. היא סיפרה לי ,שבנה סיפר לה ,שלבני היה היום הרבה כסף ושהוא החליט להזמין חברים לנקניקיה בלחמניה (כ- 8 חברים) החברים גם היו צמאים אז לקחו שתיה ובני שילם למוכר את הכסף עבור כל הקניה. (את הכסף הוא לקח מבתי הבכורה שקיבלה את הכסף מתנה ליום ההולדת מסבתא, בעבר נעלמו סכומי כסף קטנים יותר מהבית). לאחר שיחה קצרה עם בני, ומשפטים לא כל כך ברורים מצידו התברר שלהזמין חברים מכסף כיס זה הטרנד החדש בכתה וגם אותו הזמין חבר מידי פעם. כעסנו עליו מאד והחלטתי להתקשר למחנכת הכיתה שאנו בקשר די רציף איתה בנוגע לבעיות של אי הכנת שיעורים והחלטה של בני שאין לו צורך להופיע בביה"ס כי דרך המחשב והטלויזיה הוא ילמד הרבה יותר דברים ממה שהמורות יוכלו ללמד אותו. לאחר בירור של המחנכת עם ילדים מהכיתה היא ביקשה מכל הילדים להחזיר את הכסף לבני בדחיפות ולי היא אמרה שביום א' כאשר תגיע לבית הספר היא תדבר עם הילדים על נושא. הילד שלנו משקר. הילד שלנו פועל בלי לחשוב, אנחנו שקופים בשבילו כל יום הוא מעלה את הרף אנו כבר לו יודעים איך להתמודד איתו בביה"ס ביקשו מאיתנו לעשות לו איבחון פסיכולוגי פנינו לייעוץ פסיכולוגי אבל יש רשימת המתנה אנו מנסים למצוא פסיכולוג דרך קופ"ח נשמח באם תייעצי לנו מה לעשות לפחות בעניין הכספים. תודה מראש, מוריה