נואשת לעזרה

שלום מיה
אין לי ספק שלא קל לגדל תאומים, וודאי כאשר מתחילות להופיע התנהגויות של הרבצות, נשיכות, התקפי כעס ומשיכות שיער. יחד עם זאת, חשוב לי לומר כי ההתנהגויות של בתך הינן שכיחות ומוכרות מאוד. מדובר בתופעה התפתחותית הקשורה לגילה של בתך. בתך נמצאת בגיל בו עליה לבסס את תחושת הנפרדות ממך תוך יצירת זהות עצמית. היא בודקת את האפשרות שהרצון, המניעים והכוונות שלה, הם שונים מאלו של סביבתה. כאשר אוסרים עליה ווגוערים בה היא נוכחת בכך שהיא אדם נפרד מסביבה, עם רצון משלה, השונה מרצונם של ההורים. היא שמחה כשהיא מגלה שהיא אדם נפרד, ולכן עשויה להגיב בחיוך על גערות ואיסורים.
בגילה של בתך, כאשר היא נאלצת להתמודד עם מצבי תסכול,אין לה אמצעים לבטא זאת מילולית, ולכן, היא נוטה להביע את רגשותיה בצורה פיזית וישירה, גם אם על ידי נשיכות והרבצות. חוסר היכולת להתבטא בשלב זה גורמת לתסכול רב ולא פעם להתנהגויות תוקפניות. כמו כן, הבעת הפנים משתנה, לרוב ילדים בתגובה לכעס מכווצים את שרירי הפנים והפה, ולכן המבט שלה גם עשוי להראות מפחיד וכעוס.
על אף שהתנהגויות אלו שכיחות לא ניתן להתעלם או להבליג וכמובגרים וכהורים עליכם ללמד את בתכם כבר עכשיו דרכים חלופיות לביטוי רגשותיה. לכן, חשוב כי במהירות האפשרית, ואם ניתן שנייה קודם להתפרצות שלה, תאמרו לה כי "אנחנו לא נושכים/מרביצים" והציעו לה דרך חלופית להתנהג כדי לבקש מה שהיא רוצה ("אם את רוצה את הצעצוע צריך לבקש"). יש להתמיד בתהליך החינוך, הכולל בתוכו הפנמה של חוקים וכללים. חינוך נכון נעשה עם הרבה סבלנות. חשוב לחזק אותה ולהיות גאים בה כאשר היא מתנהגת יפה ומצליחה לבטא את מבוקשה ללא תוקפנות.
בנוסף, נסי לבדוק האם התגובות שלה מופיעות כתוצאה ממוטיב חוזר. יתכן ויש קינאה מסויימת באחיה אולי דברים שהוא מצליח והיא לא. תחרות וקינאה בין אחים תאומים היא שכיחה ונפוצה. אם זהו המצב חזקו אותה מאוד על דברים שהיא מצליחה וטובה בהם ונסו להימנע ככל הניתן מהשוואות בין האחים.
אם בכל זאת את ממשיכה להתקשות להתמודד עם התופעה את יכולה לפנות להדרכת הורים
בהצלחה