קושי עם בן שלוש

שלום אמא
אני שומעת שאת מוטרדת ומודאגת. חשוב לי לציין כי התפרצויות הזעם של בנך הינן תופעה נפוצה ושכיחה מאוד ולמעשה מהווה חלק מתהליך התפתחות תקין. בין גיל שנה וחצי לגיל שלוש ילדים בוחנים את נפרדותם ונמצאים בתהליך של בניית זהות נפרדת ובדיקת גבולות. לרוב ההתפרצויות מתרחשות כאשר הילדים מנסים לקבל משהו ולא מצליחים או מתוסכלים מסיבה כזאת או אחרת. ההתפרצויות יכולות להתרחש בין מספר דקות עד שעה כפי שאת אומרת, אבל בכל מקרה כהורים מאוד קשה לעמוד מול הילדים ולהתמודד איתן.
באופן עקרוני, ישנם כמה דגשים חשובים. ראשית, נסי לבדוק האם ספציפית במקרה של בנך ישנו מוטיב חוזר הגורם להתפרצויות. יתכן וישנה מצוקה כלשהי שמעוררת אותם וחשוב לבדוק זאת. בזמן ההתקף עצמו חשוב לרסן את הילד תוך הצבת גבול ברור של מותר ואסור. חשוב בזמן ההתקף כי תשמרי על קור רוח עד כמה שאפשר, להגיב בענייניות ובתקיפות. לא לשוחח איתו בזמן ההתקף על הגורם או דרכים להירגע כי הוא אינו קשוב וזה לרוב רק מחמיר את זמן ההתקף. אפשר להחזיק אותו על מנת לרסן אותו או להניח אותו בחדרו על כרית. אחרי שמסתיים ההתקף, רק אז לשוחח איתו על דרכים חלופיות לפתרון הבעיה ועל דרכים לבטא את המצוקה שלו.
מאחר ואת מרגישה כי יתכן ולבנך קושי בויסות חושי וכי ההתפרצויות הינן מעבר לפרופורציה מקובלת לגילו, את בהחלט יכולה לפנות לפסיכולוג. לרוב טיפול התנהגותי קוגניטיבי עם הדרכת הורים מאוד יכול לעזור.
בהצלחה

כאשר ישנה התלבטות האם ישנו קושי בוויסות חושי מרפאה בעיסוק הינה אשת המקצוע לאבחן את הבעיה. היא אמורה לבצע הערכה סנסורית מקיפה שתספק פרופיל סנסורי ותעזור באבחנה מבדלת במקרה הצורך.