אובדי עצות

שלום אור
אוננות אצל ילדים מתחילה עוד בתינוקות המוקדמת - בניגוד לאוננות אצל מתבגרים ומבוגרים - היא לא מלווה בתכנים ו/או פנטזיות מיניות ולא קשורה לתהליכים של התבגרות מינית מוקדמת.
אני יוצאת מתוך נקודת ההנחה שבתך בריאה לחלוטין,התפתחותה תקינה והאוננות מתרחשת במקביל לפעילויות רבות אחרות, והתפקוד הכללי והחברתי שלה - תקין. אם זה לא המצב או אם יש סימני שאלה - חשוב לערוך ברור מקיף.

במצב כזה בו הכל תקין, כפי שעשיתם, אפשר להגיד בעדינות לילדה שאת יודעת שזה נעים לה, אבל בבית שלכם זוהי פעולה שעושים בפרטיות. אפשר להציע לה לגשת לחדר או לפינת פרטית אחרת . בלי כעס ובלי מבוכה - ילדים לומדים להתייחס למיניות שלהם עצמם ולאוננות בפרט על פי האופן שבו הנושא נתפס על ידי סביבתם הקרובה. אם אתם תתייחסו לזה בצורה טבעית וענינית - יש סכויים טובים מאד שכך גם היא.

במקביל, מאחר ואת מתארת כי האוננות של בתך מתרחשת בעיקר כשהיא עייפה ומהווה עבורה אולי דרך להרגע , ניתן אולי לנסות ולעזור לה דרכים אלטרנטיביות ללכת לישון ולהרגיע את עצמה לפני השינה. יש שיטות של הרפיות שרירים והרפית נשימה שניתן ללמוד בטיפול התנהגותי קוגניטיבי למשל ועשויות לעזור לה ללמוד להירגע בצורה מותאמת יותר כאשר נוכחים סביבה אנשים.
אם אתם מרגישים כי תדירות האוננות גוברת וכי על אף ההסברים שלכם ובקשותיכם היא ממשיכה לעשות זאת באופן שמפריע לאחותה או לאחרים ניתן לפנות לייעוץ.