מידע רפואי
פורומים
- קרינה סלולרית, סרטן
- אוסטאופורוזיס
- כושר גופני
- סוכרת נעורים, סוכרת ילדים
- רפואת מטיילים
- השאלת ציוד רפואי, ציוד שיקומי, ציוד אורטופדי
- פילאטיס
- נוירולוגיה, אפילפסיה
- כבדי ראיה, מחלות רשתית, ראיה ירודה
- דלקת פרקים, ראומטולוגיה
- פדיקור
- רפואת כף הרגל - פודיאטריה
- הכנה ללידה, קורס הכנה ללידה
- אימון אישי, קואצ'ינג
- בנות, העצמה נשית
מאמרים וחדשות
יועצים בתחום
טובי פלד
פסיכולוג ילדים ונוער פסיכולוג מומחה בעל קליניקה פרטית. מטפל ומאבחן פעוטות, נוער ומבוגרים. עובד בבתי ספר ובארגונים ציבוריים.ד"ר אליהו סמואל
פסיכותרפיסט ילדים ונוער פסיכותרפיה, פסיכואנליטיקאי. למד רפואה באונ` ת"א, התמחה ברפואת ילדים ובפסיכיאטריה של הילד והמתבגר. עבד כרופא פסיכיאטר בכיר ברמת חן ובהמשך שימש כמנהל יחידה בגיל הרך. הקים גן לילדים אוטיסטים. מנהל שירות פסיכיאטרי של הילד והמתבגר בב"ח ולפסון. יועץ מערכת החינוך באזור המרכז. עוסק בפרקטיקה פרטית בתחום הפסיכותרפיה בתל אביב בכל הגילאים.
מנהל הפורום

- ילדי בן השנה הפך עצבני ותלותיסולי שביט19/07/2007
שלום,
אני אמא לתינוק בן שנה בדיוק. הוא בדרך כלל, מאז שהוא נולד, תינוק חייכן ושמח מאוד וגם מאוד רגוע ועצמאי (לא אוהב ידיים). הכנסנו אותו לגן לפני חודש וחצי והוא כבר הסתגל לרעיון, ואפילו התחיל להינות שם, כבר לפני חודש. אולם, לפני שלושה שבועות בערך בעלי ואני טסנו לחול בלעדיו, ומאז שחזרנו (פחות או יותר) הוא לא רגוע ומאוד עצבני ותלותי, רוצה ידיים, (וזה ממש ממש לא אופייני לו), גם הגננת שמה לב לשינוי שחל בו והוא לא רגוע גם בגן. יש לציין שמאז שהוא נכנס לגן הוא כל הזמן היה חולה במשהו (הסתגלות לכל החיידקים בגן), אולם כעת הוא רק קצת מנוזל (היינו אצל הרופאה והיא אמרה שהילד בריא לחלוטין).
עוד דבר מוזר, בשלושת הימים האחרונים היה לו חום (נמוך אמנם - 38.2) כשהוא היה בגן, ושוב הרופאה אומרת שהכל תקין, אגב, בבית אין לו חום.
אנחנו לא יודעים מה לעשות והרופאים לא ממש נותנים פתרון. אני מתגעגעת לילד הרגוע והעצמאי שיש לי. מה לעשות?* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר פרידה
שרון באומל19/07/2007שלום סולי
אני מאמינה שהילד שלך מגיב כרגע, גם באופן סומטי (דרך הגוף) לשתי פרידות משמעותיות שחלו בסמוך. ההתנהגויות שלו מצביעות על חרדה ספציפית מפני פרידה. לפיכך, הייתי מתייחסת לנושא הן של הנסיעה לחו"ל והן של הכניסה לגן. אולי, עקב גילו הצעיר, כדאי לעשות זאת בנפרד. אפשר לכתוב לו סיפור על ילד שהוריו נסעו לחו"ל. כנ"ל לגבי "X הולך לגן חדש". כדאי לכלול בסיפור את העובדות, רגשות שיכולים לעלות בעקבות פרידה (חששות, עצב, תחושת בדידות) וכן את ההבטחה שאתם תמיד תחזרו - הן מחו"ל והן לקחת אותו מהגן.
לא לפחד לדבר איתו גם על הכעס והעצב שבעקבות הפרידה מכם. יקל עליו מאוד לדעת שאתם מבינים וגם מוכנים להכיל את המתרחש בעולמו הפנימי.
בהצלחה
שרון באומל
פסיכולוגית קלינית מומחית לגיל הרך* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירה
שאלות ותשובות נוספות שעניינו את הגולשים שלנו
ערוץ הבריאות
.jpg)
האם אתם אובססיבים?
.jpg)
.jpg)
.jpg)






.jpg)
