בני בן 7

שלום לך, עדיין לא קיבלתי תשובה.. וכבר... היום היתה עוד תקרית.. וזאת לאחר ששוחחנו עימו אתמול ושוב הוא נשלח לרכזת..הבנתי שלפעמים זה גם לשעה וחצי..(תלוי מה הוא אמר או עשה) גם בצהרונית התנהג לא יפה. (צהרונית של בי"ס). ניבל את פיו וגם הרים כיסא (מוזר...) והיה עצבני נורא..הגעתי לקחת אותו מוקדם והוא נורא בכה... בשיחה שלי שוב עם המחנכת..נאמר לי שהוא תלמיד מצטיין בין הטובים בכיתה תמיד מסיים ראשון אין לו שו בעיות בלימודים וגם לא חברתית...וזה ממש לא מתאים לו...בתחילת השנה הכל היה מצויין אני ממש אובדת עצות איך לטפל בזה בצורה הכי מיידית שאפשר..אולי אני מפספסת פה משהו ומזה אני הכי מודאגת... הוא פשוט לא משתלט על עצמו ומתמודד עם מצבים מסויימים בדרך כזו... כשהיה קטן היו לו התקפי זעם וכאלה..וככל שגדל זה ישתפר...אולי זה קשור אולי לא... יש לציין כי הוא רגיש מאוד מאוד ויש לו ביקורת עצמית גבוהה.. אשמח לתשובתך!!! סליחה על הבלאגן אני מנסה לתת לך כמה שיותר פרטים...

אני מגיבה לשתי הודעותייך, אמנם לאחר הפגישה עם הרכזת אך בכל זאת מקווה שזה לא מאוחר. לגונן על הילד אינה בהכרח לצדד בו ולהסכים עימו וללכת נגד המערכת. כולם את, הילד והמערכת נמצאת באותה בעיה. המערכת אמנם מגיבה בכלים משמעתיים אך את יכולה להוסיף כלים משלך לנושא ולהציעם גם לצוות בבית הספר. נשמע שברגע זעם , לחץ, עייפות (שווה לבחון באילו רגעים זה קורה) משתחררות ממנו אמירות בוטות - צריך לעזור לו לזהות מצבים אלו רגע לפני שהם מגיעים ולתת לו כלים לסמן לעצמו ולמורה על המצב הזה וייתכן שינתנו לו כלים לרגיעה בהם יחוש שאינו צריך ביטויים כאלו כדי לפרוק איזה רגש. יכול להיות שהוא מציב לעצמו סטנדרטים מאד גבוהים שמביאים אוו למצביח עייפות ומתח- כמו להיות הכי טוב בכיתה, לסיים תמיד ראשון, להיות הכי מקובל אלו ציפיות שמותירות אותו ללא כוח ואז המעצורים הפנימיים מתרופפים. הדרך שלך לעזור לילדך הוא לנסות לברר עימו מהם אותם רגעים שבהם נפלט לו, מול מי זה נפלט, צוות, ילדים מהכתה, מה קורה בבית . איך הוא מבין את ההתנהגות הזו, באילו מילים אחרות לגיטימיות יותר הוא יכול לבטא את הכעס או באילו דרכים אחרות הוא יכול לשחרר את הכעס באופן שמקובל גם על צוות בית הספר .