חרדת נטישה עמוקה!!

שלום. בן שנתיים וחודשיים. לפני כחודש בעלי יצא לחודש מילואים כאשר בזמן זה הפרידה היתה מאוד קשה לילד. (גם לאבא). זההמקום לציין שגם לפני המילואים - בעקבות כניסה לגן חדש - היו לילד רגשות שלום. בני בן שנתיים וחודשיים. לפני כחודש בעלי יצא לחודש מילואים, כאשר בזמן זה הפרידה היתה קשה מאוד לילד..(גם לאבא) זה המקום לציין שגם לפני היציאה למילואים, בעקבות כניסה לגן חדש - היו לילד רגשות נטישה, שבהם לא היה מוכן לרדת לאביו מהידיים. היום, שבוע לאחר סיום אותם מילואים, האבא שכב שבוע בבית עם גב תפוס, והילד עם וירוס ולא הלך לגן. בשבוע הזה הרגשות רק העצימו. במשך כל היום הוא לא יורד ממנו, גם אם אבא הולך רק לשירותים, והכי מוזר זה שהילד ממלמל כל היום "אבא, אבא" בטון מתבכיין, אבל ממש ממש בלי הפסקה. הוא יושב עליו וממלמל "אבא, אבא." בלילות שבהם לא הרגיש טוב, הבאנו אותו למיטה שלנו, ועכשיו משהבריא הוא מסרב לצאת משם. הוא מתעורר עשרות פעמים בלילה, עד שכמובן אנחנו נשברים ושוב טועים. כשאני ניגשת אליו הוא מקבל אותי ב"לא, לא, אבא, אבא". הוא מסרב להירדם במיטה שלו - כאשר בעבר לא עשה בעיות בכלל - , והמילמול הבלתי פוסק הזה של "אבא אבא" בטון של בכי, שמוציא את כולנו משלוותנו. מה עושים????????? רק אמא נגשת? אבא ניגש? איך נוטעים בו חזרה את תחושת הביטחון? אנחנו אומרים ומסבירים ללא הפסק שאבא סיים את המילואים, והוא כאן ולא הולך לשום מקום, ובלילה שאתה לא יכול לישון על אבא אלא במיטה שלך וכו' וכו', אנחנו לא מקמצים בהסברים, אבל הסבלנות כבר נגמרת. אשמח מאוד לדעתכם המקצועית בנושא. איך מתמודדים? תודה.