הצבת גבולות-בן 2.6

בגיל שנתיים ילדים מפתחים את תחושת הנפרדות שלהם מההורים תוך פיתוח זהות נפרדת. לכן אנו כהורים נאלצים להתמודד עם אותן התפרצויות כעס ובדיקת גבולות חוזרת אשר מהוות חלק מההתפתחות הנורמטיבית בגיל זה ונמשכות לרוב עד גיל שלוש וחצי ארבע. על אף שמדובר בתגובות ונורמטיביות ובתופעה שכיחה ומוכרת, כהורים לא קל לעמוד מול התפרצויות אלו מאחר וזה לרוב גוזל מאיתנו הרבה אנרגיות ומעורר בנו כעס. חשוב כי בזמן רגוע תשוחחו עם בנכם ותאמרו לו בדיוק מה החוקים בבית, למשל: בבית אנחנו לא זורקים חפצים או מרביצים" ותנו לו אלטרנטיבות להתנהגויות אלו. למשל, כשאתה כועס אתה יכול לדבר ולהסביר מה אתה רוצה. כאשר הוא מתנהג בהתאם חזקו אותו על כך, למשל עם מדבקה או בלון, והתפארו בפני המשפחה וחברים על כך שהוא התנהג יפה. .נסו לבדוק איתו מה הסיבה שהחל לזרוק חפצים, יתכן והוא חש תסכול כלשהו שלא הייתם מודעים אליו. ניתן כמו בגן לשים אותו בחדר להרגע לכמה דקות. ילדים בגיל זה לפעמים לא מבינים את המשמעות של תחשוב על מה עשית, אפשר אולי במקום לומר אנחנו לא מרשים לזרוק דברים ורק כשתירגע תוכל לצאת מהחדר. הדבר החשוב הוא שאתם כהורים תנסו לשמור על קור רוח ולא תגררו איתו למאבק של שליטה תוך איבוד שליטה.תנו לגננת בגן לטפל בו , יש לה את הכלים לשם כך ואל תענישו אותו על דברים שעשה בגן מאחר וזה לא אפקטיבי. חשוב כי התגובה תיעשה בצורה ישירה למעשה כך שאתם כהורים תגיבו לדברים שהוא עושה בבית ולא בגן.
בכל מקרה זיכרו כי מדובר לרוב בתופעה שכיחה ומוכרת. אם בכל זאת אתם מרגישים כי התנהגותו מחמירה אתם יכולים לפנות להדרכת הורים
בהצלחה