מידע רפואי
פורומים
- קרינה סלולרית, סרטן
- אוסטאופורוזיס
- כושר גופני
- סוכרת נעורים, סוכרת ילדים
- רפואת מטיילים
- השאלת ציוד רפואי, ציוד שיקומי, ציוד אורטופדי
- פילאטיס
- נוירולוגיה, אפילפסיה
- כבדי ראיה, מחלות רשתית, ראיה ירודה
- דלקת פרקים, ראומטולוגיה
- פדיקור
- רפואת כף הרגל - פודיאטריה
- הכנה ללידה, קורס הכנה ללידה
- אימון אישי, קואצ'ינג
- בנות, העצמה נשית
מאמרים וחדשות
יועצים בתחום
טובי פלד
פסיכולוג ילדים ונוער פסיכולוג מומחה בעל קליניקה פרטית. מטפל ומאבחן פעוטות, נוער ומבוגרים. עובד בבתי ספר ובארגונים ציבוריים.ד"ר אליהו סמואל
פסיכותרפיסט ילדים ונוער פסיכותרפיה, פסיכואנליטיקאי. למד רפואה באונ` ת"א, התמחה ברפואת ילדים ובפסיכיאטריה של הילד והמתבגר. עבד כרופא פסיכיאטר בכיר ברמת חן ובהמשך שימש כמנהל יחידה בגיל הרך. הקים גן לילדים אוטיסטים. מנהל שירות פסיכיאטרי של הילד והמתבגר בב"ח ולפסון. יועץ מערכת החינוך באזור המרכז. עוסק בפרקטיקה פרטית בתחום הפסיכותרפיה בתל אביב בכל הגילאים.
מנהל הפורום

- תינוק בן 13 חודשיםקרן18/12/2008
בחודש האחרון שמתי לב כי בני בן ה-13 חודשים מסרב לתת לי להחזיק אותו כאשר אבא שלו נמצא. אני מבינה שהיות ואני נמצאת איתו קצת יותר שעות מאביו (בכל זאת גם אני עובדת) זה טבעי שירגיש געגועים אליו, אך התגובה אלי מאופיינת בכעס רב כשאני רוצה לקחת אותו בידיים והתנגדות להרמה. הדבר חזר בצורה קצת פחות קיצונית גם כשאבי וחמותי נמצאים איתו. גם כשהוא בוכה ושנינו נמצאים בבית, תמיד יעדיף ללכת לאביו ולא אלי.. אני לא מבינה עם זה מצב טבעי, הרי הקשר לאמא אמור להיות מאוד חזק בגיל הזה...האם משהו לא בסדר אצלי? אני לא מרגישה שעשיתי משהו חריג מלבד להתחיל להציב לו גבולות ולאמר "לא" כשצריך וזה גם אבא שלו עושה. אני זאת שמשאירה אותו בגן בבוקר ולוקחת אותו אחרה"צ , אך זה לא דבר חדש כי הוא מגיל 9 חודשים הולך לגן...אני ממש לא יודעת איך להתמודד עם המצב הזה ואני לא יכולה שלא להרגיש טיפה נעלבת.. האם אני אמורה לעזוב אותו כשהוא במצב כזה או להתעקש להרים אותו, כי לא תמיד בעלי יכול להמשיך להחזיק אותו.. אודה לתשובתכם המהירה
* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר הרחבת מעגל הדמויות המשמעותיות
זהורית אסולין שמחון19/12/2008אני יכולה להבין את עלבונך בייחוד לאור אהבתך ומסירותך הרבה אליו הניכרת מבין השורות. יחד עם זאת ישנו גיל (הוא משתנה אצל כל ילד וילד ) שבו הילד אינו מסתפק בזוגיות שלו עם האם ורוצה להרחיב את הקשרים ואת מעגל האנשים המשמעותיים בחייו. תינוקך יכול לכעוס עלייך ולהדוף אותך כיוון שאת הקשר הבטוח בחייו והוא יודע שלמרות הדיפותיו את תמשיכי לרצות להיות עימו בקשר ולא תיבהלי מכך. אני רואה בכעס המופנה אליך סימן לבטחון שלו בקשר שלכם. המשיכי לנסות אך הביני כי הוא זקוק ונהנה מחברתם של עוד אנשים שכנראה יכולים לתת לו דברים אחרים , חדשים ומסקרנים וזוהי התפתחות מבורכת
* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירהתודה!!!
קרן23/12/2008זהורית שלום, תודה רבה! אין לך מושג איך הדברים שלך חיזקו אותי ! קרן
* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירה
שאלות ותשובות נוספות שעניינו את הגולשים שלנו
ערוץ הבריאות
.jpg)
האם את נשמרת מפני דלקת נרתיקית?
.jpg)
.jpg)
.jpg)






.jpg)
