בן 4 במשבר

שרון שלום,
משאלתך ניכר שאת אמא שקשובה לבנך ומבינה את צרכיו, אולם כאמא לשניים את באופן טבעי יותר עסוקה ועייפה מבעבר. גם בנך משתף הפעולה נמצא כיום במצב פחות אופטימלי מבחינתו - לעתים הוא מתוסכל מחלוקת המשאבים שלך בינו לבין אחותו וההתנהגויות שלו מבטאות את התסכול והמתח שלו, ולעתים הוא עלול להעדיף לקבל כל יחס שהוא, גם שלילי.
על מנת שאת ובנך לא תיכנסו למעגל שלילי בו הוא מכעיס אותך ואת מאבדת את סבלנותך, כדאי לנקוט בכמה פעולות מנע: ראשית, רצוי שיהיה לך ולבנך זמן בלעדי שמוקדש רק לכם, אפילו שעה בלבד אחת לשבוע, ללא נוכחות הילדה ורצוי מחוץ לבית. שנית, כדאי לערב את אבא ובני משפחה נוספים שיכולים לעזור, על מנת שיבלו זמן בנפרד לעתים עם הגדול ולעתים עם הקטנה. חשוב גם שתדאגי את לנוח מספיק על מנת שתהיי מסוגלת להיות יותר סבלנית כלפי הילד. בנוסף, כדאי לשוחח עם הילד מראש לפני סיטואציות שבהן את צופה שהוא יתקשה בהן (כמו התארגנות בבוקר, עזיבת גינת המשחקים אחהצ וכדומה), להגדיר לו מה את מצפה ממנו, להחמיא על התנהגות חיובית ולנקוט בסנקציה במידה והוא מתנהג לא כראוי. ולבסוף, קחי בחשבון שקנאת אחים היא רגש טבעי ולגיטימי, וככל שאחותו הקטנה תהיה יותר תקשורתית ומגיבה, הילד יהנה ממנה ופחות יקנא בה.
בהצלחה!
שירי