מפחדת להיות שאננה

שלום, יש לי ילדה בת שנתיים וארבעה חודשים, היא מדברת נפלא ומבינה כל דבר שמדברים איתה, מאז שהייתה תינוקת הייתה לא רגועה (כזאת שלא יושבת מול טלויזיה וצופה או שמעסיקה עצמה) פשוט בכיינית בלי שום סיבה. חשבתי שהבעיה תיפתר כשהיא תגדל ותחל לדבר ולתקשר אך זה לא עזר , וההתנהגות באה לידי ביטוי בעיקר בבתים של אחרים היא לא רגועה פשוט לא נחה ועסוקה רק בלהתעצבן לריב ,להכות ולבכות. היום הייתי אצל חברה שיש לה תינוק קטן וביתי לא הייתה רגועה היא לא הפסיקה לחבק ולנשק אותו אבל בהגזמה ,לגעת לו בראש ממש יתר על המידה וכל זאת למרות הפצרותיי החוזרות ונישנות בכל הטונים האפשריים שמתחילים בעדינות וכלים בעצבים ובנוסף כשפנתנ לשחק במשחקים שלו זה היה בגסות ולא כמו שילדה אמורה לשחק בעדינות , זה פשוט גרם לי לקום וללכת אחרי שעה. כיום אני בהריון בחודש הרביעי ומאוד חוששת לגבי הגבולות אצל הילדה, אני נוהגת המון להעניש אותה בכך שכשהיא יוצאת משליטה אני מניחה אותה בלול התינוקות עד שנראה לי כי הבינה שעשתה משהו לא בסדר, אני רוצה לדעת האם יש מקום לבחון / לבדוק היפראקטיביות אצל הילדה, אני פשוט פוחדת להיות שאננה ואז לגלות משהו ויהיה מאוחר מידיי. והאם העונש הוא פתרון ? כי לא נראה לי שזה ממש עוזר! אודה לך אם תקראי ותתייחסי...