בעייה חברתית לבן 9

בני בן ה- 9 סובל, להערכתי, מבעיות חברתיות ואולי אף מהפרעת ריכוז. הבעיות החברתיות מתבטאות בכך שהיום הוא בכיתה ג', בשנה השנייה בבית הספר הזה (בכיתה א' היה בבית ספר אחר-) ועדיין את מרבית ההפסקות הוא משחק לבד, מתאר עצמו כבודד, לא אהוב (לדבריו: "חצי מהכיתה לא יודעים איך קוראים לי"). הוא ילד ביישן מאוד, גם כשניגשים אליו הוא בקושי עונה, וגם אם כן אז כל כך בלחש שלא שומעים אותו, אם אמר משפט ולא שמעו אותו לא יחזור עליו שוב אלא פשוט ישוב לשתיקתו. אלא שכן רוצים בקרבתו הם שני הילדים השנואים של הכיתה, והוא משתדל להימנע מחברתם.גם עם החברים שיש לו מן העבר הוא נוטה להיות "תחתם" - הם הקפטן הוא החייל וכאלה. מאידך, מתוך 36 ילדים בכיתה הוא "מאשר" רק אחד שעונה לחלוטין על טעמו. בנפשו הוא בעל דימיון עצום, חכם בצורה בלתי רגילה רגיש ואמיתי ומאוד פתוח וזורם בסיטואציה מוכרת מאוד או באחד על אחד , והוא הודף מעליו כל פעם שנתקל ב "תינוקיות" או חוסר הגינות. הילד שאותו אוהב הוא קצת חבר אבל בבית הספר הוא הילד המקובל בכיתה, "כולם" מחכים לו, וילדי שלי מעדיף להיות לבד על פני "להמתין" למישהו או סתם להיגרר לסיטואציה "ההמונית" שאינה מתאימה לו. מאז ומתמיד לא היה מאוד פתוח, וגם במהלך השנים בגן לא היה בעל חברים רבים, אך מעת לעת היה לו איזה חבר טוב אליו נצמד וכך "הסתדר" איכשהו. אבל השנה הוא ממש מתלונן על הבדידיות ואני דואגת - איך עוזרים לו עם הביישנות ? איך עוזרים לו לקבל גם מי שאינו "מושלם" לטעמו. בעיית הקשב מתבטאת בכך שלמרות חוכמתו הרבה הוא משקיע "0", לא מעוניין להשקיע, ולכן ציוניו אינם גבוהים. כאשר אשאל אותו בבית את השאלות בהן טעה בד"כ ידע להשיב עליהן בקלות ואינו יודע להסביר מדוע במבחן כתב טעות. הוא חולם ומרחף וחסר אחריות בכל מה שקשור בלימודיו, הוא הופך אותיות (ז ו- ג; B ו- D) ומסוגל לכתוב לפעמים הפוך (ךופה) בעיקר אחרי שכתב באנגלית. ברקע של כל זה חייבים לומר כי אני ואביו גרושים, מאז שהוא בן שנתיים וחצי אנו מתגוררים עם בן זוגי החדש, ולנולדה לנו ילדה, כיום בת שנתיים שהוא מאוד אוהב. סה"כ הסיטואציה בבית טובה. א-ב-ל - אבא שלו נמצא במעצר מאז שהוא בן 3 ועד היום (ולעוד שנתיים). הוא בקשר איתו, סה"כ טוב ובכל זאת.... דבר נוסף, זה סיוטים שמלווים אותו מאז שהיה קטן ומקשים על שנתו, עד היום הוא יכול להתעורר באמצע הלילה ולספר לי שלא ישן לילה שלם- מפחד מגנבים או שירצחו אותו. האם לדעתכם נדרש טיפול? האם יהיה נכון שאני אקבל טיפול או שהוא? האם זה "טיבעי" בנסיבות וכל שעליי לעשות הוא להמשיך לתמוך ולאהוב וזה יהיה "בסדר", תודה על תשובתכם.