רוצה את אמא

יש לי ילד, דרור, בן שנתיים וחצי וילדה, יהל, בת חצי שנה. בשנה הראשונה של דרור, בעלי היה מרבה לעבוד בערבים והוא היה מבלה איתו אחה"צ יומיים באמצע השבוע ובסופש כולו . מגיל שנה בעלי עבד פחות בערבים וראה אותו יותר, ובשנה האחרונה הוא נמצא המון איתו (3-4 פעמים באמצע שבוע), משחק איתו, רוחץ אותו, מבלה איתו אחה"צ שלם לבד (הכוונה בלעדיי)..וכמובן בסופש. לפני חצי שנה ילדתי את יהל, ודרור, אמנם קינא בהתחלה, אבל היום הוא מדהים איתה (מנשק, מחבק, משחק, דואג, פשוט מקסים איתה) הוא בכלל ילד מאוד אוהב וחם (הוא אומר לי "אני אוהב אותך אמא" לפחות 3 פעמים ביום, סתם ככה, "אמא חיבוק"..) דרור ילד מאוד מאוד מפותח שכלית ושפתית לגילו, הוא מאוד פיקח (אני יודעת שבטח כל אמא נשמעת ככה אבל זו גם חוות הדעת של גננות שעובדות איתו.) יש לי בעיה כזו – מאז ומתמיד דרור העדיף אותי, שאני ארים אותו, שאני ארחץ אותו וכו' מאז שהוא התחיל לדבר (מגיל שנה וחודשיים) הוא גם אומר – "אני רוצה שאמא תעשה לי, לא אבא!" והוא מוכן שלא לקבל את מה שהוא רוצה אם זה אבא צריך לתת לו. זה מגיע לרמה שהוא מתעורר בבוקר והוא לא רוצה שאבא ייכנס ראשון לחדר, הוא רוצה שאמא תבוא להגיד לו בוקר טוב, לנסוע באוטו של אמא, שאמא תתן לו פתי בר, תיקח אותו לפיפי וכו', זה מתבטא בדברים הכי קטנים. אני רוצה לציין שאבא שלו מדהים, הוא מפנק אותו בטירוף, משחק איתו, נותן לו פינוקים שהוא אוהב (ממתק שהוא אוהב, צעצוע, עושה איתו את הדברים שהוא הכי אוהב.), באמת משקיע בו מכל הלב! כמו כן, בחופשת לידה, דרור התרגל לעובדה שאמא נשארת לישון בבוקר והוא הולך עם אבא, ואבא מלביש אותו ועושה את רוב הדברים, והוא היה בסדר גמור עם זה ! לא היו בעיות ! לדעתי הוא אפילו מאוד נהנה בתקופה הזו. בחודשיים האחרונים מאז שחזרתי לעבודה, זה חזר לאותה התנהגות, אמא תעשה לי ולא אבא. בהתחלה חשבנו שזה בגלל השנה הראשונה של דרור- אבא לא היה הרבה איתו ולכן הוא התרגל לאמא, אח"כ הגענו למסקנה שהוא פשוט ילד של אמא וזה לא יעזור, ועכשיו אנחנו פשוט אובדי עצות, לא משנה מה בעלי עושה על מנת לשפר את המצב, זה לא משתפר! (בעלי לוקח את זה קשה וממש מרגיש שדרור לא אוהב אותו.. שברור שזה לא הגיוני) חשוב לציין שכאשר דרור מתעקש על משהו שאני אעשה, אנחנו לא מוותרים ומסבירים לו שאבא ואמא זה אותו דבר, ואם הוא רוצה, אבא יעשה בשבילו. כמו כן מאוד חשוב לי לציין שבעלי מאוד מאוד משקיע בו ואוהב אותו ! הוא מפנק ומחבק ומנשק ומשחק איתו ועושה באמת באמת את הכל ! אני מאחלת לכל ילד בישראל אבא כזה כמו כן, האווירה בבית מאוד רגועה (יש לנו זוגיות בריאה וטובה מאוד, טפו טפו, דרור רואה בבית המון אהבה, כלפיו, כלפי אחותו ובינינו כהורים) דרור לא הולך לישון בלי חיבוק, נשיקה, ומשפט של "אני אוהב / ת אותך מאוד, לילה טוב" האם יש משהו שאנחנו יכולים לעשות על מנת לשנות את המצב? האם אנחנו או דרור צריכים ייעוץ? תודה מראש