פעוטה זועמת

הבת שלי בת שנה ו - 11 חודשים. ילדונת מקסימה, חכמה, חברותית וחייכנית מהיום שנולדה. לפני 4 שבועות ילדתי את בני, היא לא כ"כ מתייחסת אליו, מדי פעם קוראת בשמו אך איננה מתעניינת בו וכבר מהחודש השביעי להריוני היא נהייתה מאוד כרוכה אחריי. היה לי קשה להתנהל והרגשתי לא טוב ועשינו גם שינויים בבית לקראת התינוק. עברתי קיסרי ולא הייתי בבית 4 ימים. אנחנו מרעיפים עליה הרבה חום ואהבה ותמיד איתה רק אנחנו או סבא וסבתא. התחילה גן בספטמבר האחרון והשתלבה מהר ויפה ללא כל בעיות ובכיות חות מכמה דקות של בכי ביום השלישי וזהו. אתמול הנחיתה מכה על העריסה של התינוק שלא היה בתוכה אלא איתי. יש לנו בבית אופר שהבאנו כדי לסייע עם הקטנצ'יק כך שאני הרבה עם הבת ומקדישה לה שעות רבות במהלך היום. תופעה שמפריעה לנו מאוד היא שבחודשיים האחרונים כל פעם שמשהו מרגיז אותה או שהיא לא מקבלת משהו שהיא מבקשת היא נותנת לנו מכה או לעצמה. אין לי מושג מאיפה היא למדה את זה. בבית מעולם לא מרביצים ובטח לא אצל סבא וסבתא, אולי בגן...אני ממש בשוק!!! מאז שחזרתי הביתה עם התינוק זה החמיר קצת. אם אני למשל גורבת לה גרביים שהיא לא רוצה היא ישר נותנת לי מכה על היד. היא יכולה ממש להביע כעס ומרביצה גם לאבא שלה (אנחנו הורים מוכים...). האם להתייחס? להניח לזה ולא להעיר לה? האם זה סוג של התייחסות (אפילו שלילית) שהיא מחפשת??? בנוסף, בלילות המצב נורא ואיום, היא מתעוררת לפחות פעמיים ורוצה בקבוק חלב ואח:כ מים, שנדגדג אותה כאן ושם, שנשב על הכסא בחדר שלה (היא ממש מצווה עלינו לשבת וכמובן שאני לא יושבת לפי הרצונות שלה), אם רוצים להחליף לה טיטול היא משתוללת ומתחילה שוב להרביץ. ואחרי שמסיימים את המים והחלב והדגדוגים והנשיקה ושוב לומר לילה טוב לכל הבובות והצעצועים ויוצאים מהחד היא צורחת 10 דקות ואז נרדמת. כשמשכיבים אותה לישון היא רוצה רק אותי ומה שמוזר זה שכשהייתי בביה"ח בעלי אמר שהכל היה סבבה, לא קמה בלילה, לא עשתה בלגן, ודווקא דאגתי מה יהיה בימים שלא אהיה ומתברר שברגע שהיא הבינה שאני לא בבית היא לא התנהגה ככה, לא דרשה אותי לפני השינה והכל היה בסדר. בקיצור, מה קורה? מה לעשות עם המכות שהיא נותנת כשמשהו לא מוצא חן בעיניה? מה לעשות בלילה? לומר חד משמעית לילה טוב ולצאת מהחדר ולתהשאיר אותה בוכה? האם לא עובר עליה איזה משבר וצריך לוותר לה בתקופה הזו??? אנחנו אובדי עצות... מיטל.