דיכאון אצל ילדה קטנה

ביתי בת 4 וחצי. היא ילדה חכמה מאוד בעלת קושר התבטאות מצוין (יוצא דופן) היא אוהבת מאוד את הגן שלה, יש לה חברות טובות מאוד, היא נכדה ראשונה משני הצדדים כך שכל הדודים והדודת והסבים והסבתות מעריצים אותה וכמובן שגם אנחנו (ההורים) אוהבים אותה מאוד ומבלים איתה הרבה. היא יודעת גם שמעריכים אותה ושכולם חושבים שהיא מצירת יפה (היא מצירת ברמה של ילדה בכיתה ג לפחות) ושהיא חמודה וחכמה. כתבתי את כל ההקדמה הזו כדי להבהיר שהסיבה להתקפי העצב שתוקפים אותה באמת לא ידועה לי. ובנוסף לזאת היא ילדה שמספרת הרבה על כל מה שקורה לה כך שאם היתה סיבה היא היתה מספרת לי. פעם בכמה זמן (לפעמים כמה פעמים בשבוע ולפעמים בהפרש של יותר מחודש) היא נכנסת למצב של עצב נוראי, היא לא רוצה לדבר עם אף אחד, היא בוכה בשקט וכל מה שאני מנסה לעשות רק מעצבן אותה (היא לא רוצה שידברו איתה היא לא רוצה לאכול או לשתות, אי אפשר להצחיק אותה והיא אפילו מסרבת לממתקים!) שאני שואלת אותה למה היא עצובה והאם קרה משהו היא עונה שנכנס לה עצב גדול ללב. בדרך כלל למוחרת היא חוזרת להיות אותה ילדה עליזה שהיא תמיד (אני לא חושבת שיש להתנהגות הזו קשר עם עיפות למרות שגם כאשר היא עיפה היא בוכה אך זה לא אותו דבר) אך כבר היו מקרים שמצב הרוח הזה נמשך יומיים שלמים. מחכה לתשובה מודאגת נורית