בת 4 בוכה ואינה רוצה ללכת לגן

עוד שאלה, מה עלי לעשות על מנת לשפר ולחזק את הבטחון העצמי של ביתי מעבר למה שאני עושה, כי מעבר להיותה כרגע בדיכאון אין לה בכלל בטחון עצמי. אני מנסה למצוא לה חוגים, אך היא מתביישת להיכנס בלי אמא ושאני נכנסת איתה היא לא רוצה להשתתף אלא לשבת לידי למרות שאני מרגישה שהיא כן מעוניינת בחוג. אני מרעיפה עליה המון מחמאות ושבחים (יפה שלי, האור של אמא, אמא אוהבת אותך הכי בעולם....) בכל הזדמנות שיש, קונה לה המון מתנות קטנות. ביחד עם עיצת הגננת, קניתי סוכריות, ונערכה פעילות בגן בו היא חילקה לכולם סוכריות. נותנת לה לפעמים יד חופשית (במיוחד בשישי) בבחירת הבגדים לגן, בתוספת תכשיטים וכל מיני דברים שהיא מחליטה עליהם. משתדלת שתיפגש עם חברים לפחות פעם או פעמיים בשבוע. משתדלת לשבת איתה על עבודות, חוברות, ציורים לפחות פעם ביום. את עבודות הגן שלה אני מעבירה בסריקה למחשב ומשבחת בכל פעם. יש לה אחות בת שנה וחצי שמאוד מאוד פתוחה וחברותית ומושכת והיא כל הזמן אומרת שהיא מאוד יפה ומאוד חמודה ואני תמיד אומרת שגם את מאוד יפה ואתן די דומות. הן מאוד שונות באופי שלהן. הקטנה מאוד פתוחה, שובבה, בטחון עצמי גבוה ולעומת זאת הגדולה מאוד סגורה, ביישנית, אחראית, בוגרת. אנחנו תמיד נותנים לביתי הגדולה להרגיש שהיא הכי חשובה, והגדולה, אבל חוסר הבטחון העצמי שלה בא לידי ביטוי גם כאן. מה עלי לעשות בכדי לגרום לה להיות יותר פתוחה, מאושרת? איך לעלות לה את הבטחון העצמי? עם בעיית הגן הקיימת ובכלל??