בעיית אכילה

שלום מיכל
אני מבינה את התסכול וחוסר האונים שאת חשה מול בנך בנושא האכילה. האופן שבו ילדינו אכולים הינו נושא לשיחה מהרגע שהם נולדים ושהו נושא שמעסיק אמהות רבות. ילדים, כמו מבוגרים, שונים זה מזה בדפוסי האכילה שלהם. יש ילדים יותר סקרנים ופתוחים להתנסות ולאכול ויש אחרים יותר שמרניים. מדברייך אני מבינה שבנך לעיתים קרובות מסרב לאכול ונמנע מלאכול באופן עצמאי. כתוצאה מכך, י כל ארוחה הופכת לזמן מתוח בו מתנהל ביניכם מאבק כוחות.
על מנת לטפל בכך באופן מותאם חשוב לקבל תמונה מלאה של המצב, האם לבנך ישנם קשיים נוספים פרט לאכילה? כיצד הוא מתפקד בגן מבחינה חברתית? ובבית בתחומים אחרים בהם הוא נאלץ לבצע פעולות שאתם מטילים עליו כמו להתלבש? להתקלח וכדומה? האם גם אז ישנם ויכוחים ומאבקים? בנוסף חשוב לבחון האם למשל הסרבנות לאכול מתרחשת גם בגן? האם היא מתרחשת כל ארוחה או רק בארוחות מסויימות? האם הוא נוטה יותר למאבק מולך ופחות מול אבא או סבא וסבתא? כמו כן, האם התייעצת עם רופא המשפחה על מנת להיות ערבנית מבחינת התפתחותו של בנך עקב הסרבנות לאכול. כל אלו חשובים מאוד כדי לעזור לך לטפל טוב יותר בקושי.
באופן עקרוני נשמע מדברייך כי חלק מהקושי טמון במאבק על שליטה ביניכם כאשר ככל שאת מתעקשת יותר וכופה את רצונך הוא מסרב עוד יותר. המאבק גורם לרוב לילדים להתבצר בעמדותיהם ולסרב לאכול או להפחית בכמויות המזון. לכן, כרגע הייתי נמנעת מלהפוך את האכילה לשדה קרב בינכם כי זה יותר את התגובה ההפוכה. אם בנך בריא ואין לאחר בדיקת רופא בעיה כלשהי, לא הייתי נלחמת על האכילה ומאכילה אותו בכוח. את יכולה לקבוע עבורו מתי אוכלים והיכן אוכלים אך לא כמה הוא אוכל. . חשוב כי תעשו ארוחות משפחתיות משותפות, לא להתמקד כל הזמן במה הוא אוכלולהשוות אותו ל אחותו הקטנה וכיצד כל אחד מהם אוכל. יתכן כי בוא מנסה למשוך את תשומת לבכם כהורים, גם אם בדרך שלילית, ואולי גם מקנא באחותו הקטנה ולכן אתם מגיעים חלמצבים בהם את מאכילה אותו כתינוק? לכן הייתי נמנעת מלהאכיל אותו ומלהיכנס איתו למאבקים בנושא האוכל, והכי חשוב להפסיק את ההשוואה בינו להין אחותו. . שוב, חשוב לבדוק את התמונה הכוללת ולהתייעץ עם רופא הילדים. עם זאת, באופן עקרוני מדברייך נשמע שבנך נאבק על החופש שלו לשלוט ולהחליט, כאשר האוכל אינו הבעייה אלא סימפטום.
אם הבעייה נמשכת כדאי לפנות לייעוץ מקצועי
בהצלחה