בעית צרכים אצל ילד בן 4.5

שלום שרון

לכל ילד קצב שונה של גמילה מחיתולים, שהינה חלק מתהליך ההתפתחותי שילדים עוברים. תהליך ההתסגלות עשוי להיות הדרגתי. בנך נגמל מפיפי כאשר היה מוכן ובשל לכך. עם זאת, כמו ילדים רבים אחרים, הגמילה מפיפי וקאקי לא נעשתה בו זמנית . כאשר אני מבינה שמלבד תקופה קצרה הוא עושה עדיין את הקאקי בתחתוניו. תהליך הגמילה אינו לינארי, ופעמים רבות ישנן חזרות אחורה. אני מבינה ממך כי דווקא לאחרונה הוא כן החל לעשות בשירותים ושוב חזר לעשות בתחתונים. עובדה זו חשובה וחשוב לחזק אותו מאוד על כך ולשבח אותו בכל פעם שהוא מצליח.יתכן והוא כבר בשל יותר לעשות קאקי בשירותים ובהדרגה יחזור לכך בעצמו. עם זאת, ישנם מספר דברים שתוכלו לעשות כדי לעזור לו, מאחר והוא כבר גדול ומתחיל לשלם מחיר חברתי וחבל.
ראשית, בהרבה מקרים סירוב לעשות קאקי בשירותים קשור לתחושה של הילד כי הקאקי הוא חלק מהגוף שלו וניתוק מהקאקי מפחיד. מה עוד יפול ממני? לפעמים הקושי נובע מפחד לשבת על האסלה שהיא גדולה מאוד ואולי אני אפול פנימה. לכן חשוב להיות רגישים, סבלניים ועניינייים.
ניתן לעשו ת איתו תכנית חיזוקים. בתחילה לומר לו שאת רואה כי קשה לו לעשות קאקי בשירותים וכי את בטוחה שלא נעים לו לעשות בתחתונים. ניתן לחזק אותו בכל פעם שהוא מוכן להתקרב לשירותים, גם אם הוא עושה את הקאקי בתחתונים אך קרוב יותר למטרה תני לו פרס (מדבקה, בלון וכו'). בהמשך את הפרס ניתן לתת רק כאשר עושה בתוך חדר השירותים ולבסוף בשירותים עצמם.
אפשר גם לשים ניילון נצמד לאסלה, וכך הוא יעשה את הקאקי בניילון ויוכל לראות אותו ולזרוק את הקאקי יחד איתך לשירותים או לפח.
אם הפחד קשור יותר לישיבה על האסלה עצמה, חזקי אותו על ישיבה על האסלה ללא קשר לקאקי. הציעי לו לשבת בשירותים מספר פעמים ביום, ללא קשר ליציאות ובכל פעם שישב על האסלה חזקי אותו על כך באמצעות מדבקה או פרס קטן.
כמו כן, חשוב כי גם בגן הגננת תגיב לכך ברגישות ולא בהעברת ביקורת. חשוב כי תשתפי אותה בתהליך החיזוקים שתנקטי בה כך שגם בגן יקבל חיזוקים. חשוב גם כי הגננת בצהרון תדאג לכך שלא יקניטו אותו וילעגו לו.
כמו כן, את יכולה להקריא לו ספרים בנושא.
להורים יש ספר גמילה של ד"ר עדנה כצנלסון שאת יכולה לעיין בו עבורך.
אם הקושי ממשיך את יכולה לפנות להדרכה וייעוץ
אני גם מממליצה לשתף את רופא הילדים ולהתייעץ איתו.
בהצלחה
מיכל

לפי התחושה שלי אין לו בעיה עם ישיבה על האסלה או בפרידה מהקקי שלו. לפחות בשיחות שלי איתו, כששאלתי ולפי תגובות שלו כשהוא כבר בשירותים, אני לא שמה לב שיש לו איזשהו חשש מהסוג הזה. ניסיתי בעבר את נושא הפרסים, זה עבד תקופה מסויימת ואז שוב היתה ריגרסיה. אני יודעת שהוא ממש לא רוצה ללכת לצהרון בגלל שמקניטים אותו בנושא הזה וזה קורע גם אותי מבפנים. אני בהחלט ארים טלפון היום ואחדד את הנושא הזה עם המשגיחה שם. אנסה להחזיר שוב את עניין הפרסים בהצעתך ואשתף את הרופאה שלו גם. בכל מקרה, במידה וזה לא מצליח, תוכלי לתת לי המלצה לגבי ייעוץ מהסוג הזה באיזור קריות/חיפה?.. אני שוב מודה לך על התשובה המושקעת שלך.

שלום שרון
אני לא מכירה מטפלים מהקריות אך אני ממליצה לך לכתוב זאת בכותרת ההודעה על מנת שפסיכולוגים אחרים יוכלו להמליץ
בהצלחה

היי שרון. ברצוני לשתף אותך בבעיה שהעלית. גם אני עברתי את זה עם בני שהיום בן 5(התחלתי לגמול אותו בגיל 2 וארבעה חודשים). בגיל 2 ו-10צחודשים פתרתי את הבעיה באמצעות זה ש"ירדתי" ממנו קצת ןהפסקתי לנג'ס לו. פשוט בכל פעם שראיתי אותו עושה קאקי בתחתונים לא עצרתי אותן. אבל כשהיה מסיים הייתי אומרת לו את המשפט הבא: אני סומכת עליך שבפעם הבאה תעשה בשירותים. המשכתי כך במשך חודשיים והעניין בסוף נפתר. אני מאחלת לך בהצלחה מכל הלב. אני מבינה מה עובר עלייך. שווה לנסות את מה שאמרתי לך.