ילדה בת שנה שלא ראתה את אמא 4 ימים

קודם כל החלמה מהירה לך ולביתך. אני חושבת שהדבר הכי טוב שאת יכולה לעשות במפגש המחודש עם ביתך היא לקבל בהבנה כל סוג של תגובה ואפילו אם היא תהיה מורכבת מרגשות סותרים. יכול להיות שתתעלם ממך, יכול להיות שתבכה ותרצה להצמד, יכול להיות שתכעס, יכול להיות שתשמח לראותך, יכול להיות שלא תחושי שום תגובה רגשית אך משהו בהתנהגותה יהיה קצת שונה. ומאד ייכול להיות שהיא מאד נהנתה והיה לה כיף אצל סבא וסבתא והיא קיבלה שם יחס מאד מפנק. החשוב הוא לא להבהל, ולא לחוש אשמה וצורך עז לפצות, ולא להעלב ולחפש ממנה אישורים לצדקת הצעד שעשית אלא לתמוך בה וללוות אותה באשר היא תרגיש.

תודה רבה על התשובה !!!.מה את מייעצת לעתיד במידה, וחס וחלילה, אתקל במקרה דומה? מה גובר לדעתך המקצועית? הצורך לשמור על ביתי מפני הידבקות או הצורך להיות נוכחת שם בשבילה? שוב תודה ושבת שלום.

אם השתמע מתשובתי הקודמת שפעלת לא נכון אז לא זו היתה כוונתי. אין נכון ולא נכון ולכל צעד יש רווחים ומחירים שרק את יכולה להעריך מהכרותך את עצמך ואת ביתך. יש אמהות שבעת מחלה מסוגלות להמשיך ולתפקד כרגיל ויש אמהות או מצבי חולי שדורשים ריתוק מלא למיטה. על כן במצבים אלו כדאי שיהיה מבוגר אחראי אחר שיתן מענה טיפולי הולם לביתך התינוקת בזמן שאת נחה ומתחזקת. לחלופין אכן לעיתים ילד חולה מתקשה לקבל טיפול כשהוא חולה אלא רק מהדמות המשמעותית בחייו (בד"כ האם). שום החלטה אין בה נזק ממשי חד משמעי, העיקר שתהיי ערה למחירים של כל החלטה ותהיי סבלנית כלפיהם.