בן שנתיים וחצי

שלום ענת
ההתעורריות של בנך בלילה והצורך שלו בקירבתכם הינן אכן תגובה להעדרותו של האבא מהבית. במהלך שבוע שלם הוא התרגל לישון לצידך במיטה וכעת משעליו לחזור לשיגרה הוא מסתגל בחזרה למיטה ולחדר שלו. אין לי ספק שזה מעייף, אך נשמע לי כי אתם עושים את הדבר הנכון. הרגילו אותו בחזרה למיטה שלו ולחדר שלו. עירכו מעין טקס השכבה מסודר, עם מקלחת חמה וארוחת ערב טובה. אח"כ הקריאו לו סיפור. הציעו לו חפץ/בבה שהוא אוהב ומרגיעה אותו איתם יוכל לישון בלילה. ושבו לידו עד שיירדם. אח"כ בהדרגה קצרו את זמן השהייה לידו כאשר יהי יותר בשל לכך. בכל מקרה אימרו לו כי אתם תמיד קשובים לו ונמצאים בחדר לידו, כך שאם הוא מתעורר מייד תגשו אליו. חשוב גם לזכור כי בגילו של בנך ילדים רבים מתחילים לפחד מכל מיני דברים ולעיתים יש גם חלומות רעים בלילה. לכן, התעורריות בלילה הינן שכיחות ומקובלות בגיל זה, גם ללא קשר לנסיעת אביו. לכן, חשוב כאשר הוא מתעורר לגשת אליו להרגיע אותו ולחזק את בטחונו להמשיך ולישון במיטה שלו. היו סבלניים ועקביים ובהדרגה הוא יתרגל בחזרה למיטה שלו.
באשר לשאלה השנייה, אין כל רע בחיבוקים ונשיקות, בכל גיל, ולא צריך להפסיק לחבק וללטף את ילדייך. עם זאת, כן חשוב לציין כי לעיתים בגיל של בנך יש ילדים שמתחילים לגלות סקרנות לגבי הגוף שלהם ושל אחרים, גם אמא ואבא. אם הליטופים שאת מתארת והחיכוכים מעוררים תחושה שיש בהם משהו שאינו רק צורך במגע כי אם משהו המעורר אי נוחות, ניתן לומר לבנך כי את תלטפי אותו ביד או בפנים במקום בבטן או בגב ולהציע לו שהוא ילטף אותך ביד במקום באיזורים שהם קצת יותר אינטימיים ופחות מותאמים.