נואשת

מדברייך אני שומעת עד כמה את עייפה ומרגישה בעיקר לבד. לבד בהתמודדות עם המטלות של הבית, ובעיקר בחינוך וגידול הילדים. כהורים אנחנו לא מושלמים, וכולנו עושים טעויות. אין לנו ספר "נכון או לא נכון" וכאשר אנחנו מתמודדים עם הכל לבד, כפי שאת עושה, לא פעם הכעס והתסכול יוצאים על ילדינו. מדברייך נשמע לי שאת חשה אשמה רבה ורוצה לשפר את יחסייך עם בתך ולהימנע מעימותים איתה ועם בנך. את אומרת שאת מנסה להעניק לילדייך חיים מאושרים ולא מצליחה בכך, אוני כלל לא בטוחה. אני בטוחה שילדייך רואים עד כמה את אוהבת אותם ומנסה לתת להם את הטוב ביותר שאת יכולה. גם אם בדרך יש לא מעט טעויות. לכן, נסי קודם כל להיות יותר סלחנית כלפי עצמך, דבר שבטח יעזור לך להיות גם פחות קשה מול בתך. יחד עם זאת, לאור הקשיים מול בן זוגך, ההתמודדות עם בנך הצעיר שוודאי קשה בפני עצמה והשלכת הכעס על בתך הבכורה, אני ממליצה לך בחום לפנות להדרכה וטיפול עבורך. אני באמת מאמינה שטיפול יקנה חל מקום מכיל בו תוכלי להתייעץ לגבי מכלול הקשיים ולחוש פחות לבד במערכה.
בהצלחה