בעייה התנהגותית

מנהל הפורום

טובי פלד
טובי פלד
לקביעת תור אצל טובי פלד ללא פרסום בפורום
 
  • בעייה התנהגותית
    מיכל פ
    19/01/2009

    שלום בני בן 4 נכון להיום אני פשוט עייפה ממנו הבן שלי כנראה סובל מadhd בעיית קשב והיפר אקטיביות בו ביחד קשה לי איתו מאוד אני סובלנית אך כמה כבר אפשר , כרגע אנו מטופלים בהתפתחות הילד דרך הקופה הוא מאוד משתדל לבצע פעולות ולסיים אותם אך לא עושה זאת, יש לו מזג חם מאוד מתעצבן בקלות, לא מוותר לרוב לא מבצע פעולות כשאני מבקשת ממנו, כשהוא כועס קשה לו לשלוט בעצמו הוא נעשה אלים , וכשזה מגיע לידי סכנת סביבתו אני מתיפה באופן חד משמעי אך לא תמיד הוא מקשיב הוא גורם לי כבר להיות עצבנים וכמעט חסרת שליטה, אני מגיעה למצב פשוט שאני כבר לא מתייחסת אליו לאחר שהוא עושה משהו חמור אני כועסת וכשאני מוצאת את עצמי כמעט חסרת שליטה אז אני פשוט רוצה לברוח ואז אני נכנסת לחדר שלי ולאחר 5 או 10 דקות הוא מגיע אלי ומתנצל ואומר לי אמא אני אוהב אותך מה אני אמורה לעשות להמשיך לא להתייחס אליו כי גם זה ניסיתי אך הוא יותר התעצבן

    * המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר
    לקביעת תור
    סגירה
    בעייה התנהגותית

    הוספת תגובה

     

    לקביעת תור או פניה אישית למומחה ללא פרסום בפורום

  • בעית התנהגות

    מיכל לופו-שדה
    21/01/2009

    למיכל, את כותבת מאוד בפתיחות ובגילוי לב על הקשיים שלך מול בנך. ניכר כי את מתמודדת יום יום עם קשיים רבים וחשה עומס רב. ילדים עם הפרעת קשב וריכוז ובעיות התנהגות הינם גם בעלי קושי בויסות עצמי ושליטה עצמית. ולכן הם זקוקים מההורים להרבה גבולות, סדר יום קבוע ותגובות עקביות וברורות מההורים, יחד עם הרבה חום ואהבה על מנת לחזק אותם ועזור להם . אין לי ספק שאת מנסה לעשות את המיטב עבור בנך, וכל הכבוד שכבר עכשיו איבחנתם אותו והתחלתם בטיפול במכון להתפתחות הילד. לרוב, ככל שמטפלים בבעיה מוקדם יותר, זה עוזר להמשך הדרך שלכם ושלו. אני שומעת עד כמה את מרגישה מבולבלת ביחס לדרכי התגובה מולו כאשר הוא מתפרץ, עד כדי כך שאת כל כך כועסת ומיואשת ולפעמים כבר מאבדת שליטה ורוצה פשוט לברוח , להתעלם ממנו ולא להגיב, כדי לא להוציא את זה עליו אולי ולהימנע מהמשך העימות איתו. עם זאת, כמו שאת אומרת זה לרוב לא עוזר, וגורם לשניכם להגיש יותר אשמה ולפעמים גם כעס. לכן, במצבים של התפרצות חשוב לא כי את תברחי לחדר אחר, אלא להרגיע אותו ולהכניס אותו לחדר שלו להירגע . חשוב עד כמה שזה קשה לא להגיב ממקום של כעס ואיבוד שליטה שלך, אלא תוך העברת הגובלות בבית בצורה עקבית וחוזרת ואמירה של "בבית שלנו אמא ואבא לא מרשים להרביץ/ לשבור/ וכו'". חשוב לא להתעלם ממנו ולהפסיק לדבר איתו. הוא ילד צעיר מאוד עדיין, ולא מבוגר, הוא עצמו מפחד וודאי מההתפרצויות שלו, ואני בטוחה שהן לא נעימות גם לו ונשמע לי שגם הוא מרגיש אשם לאחר שהוא נרגע וזקוק לאישור ממך שאת אוהבת אותו. במקומך, הייתי במצב רגוע, לא תוך כדי ההתפצות אלא בערב למשל, משוחחת איתו, ואומרת לו שאת יודעת שקשה לו להירגע כשהוא כועס וזה לא נעים לו וגם לך. אבל גם כאת כועסת את מאוד אוהבת אותו. חשוב כי אם אניתן גם אבא ישוחח איתו ובכלל יהיה שותף מלא לטיפול בו במצבי הכעס והקושי.
    חשוב להדגיש בפניו ולהזיכר לעצמכם שאתם ההורים ואתם אלו שמחליטים בבית. הגבולות שומרים לא רק עליכם אלא בעיקר עליו כדי שלא יגיע למצבים של התפרצות ורגשות אשמה.
    כל אלו הינן המלצות כלליות מאוד ואני משערת שאת חלקן אולי ניסית ואת מרגישה שזה לא מספיק ואת צודקת. אני חושבת שכדי שבאמת תקבלי עזרה והדרכת הורים בצורה קבועה. מעבר לטיפול בו במכון להתפתחות הילד מגיע גם לכם לקבל הדרכת הורים שתקנה לכם כלים טובים יותר להתמודדות. אם לא תוכלו לקבל במכון פנו לתחנה לבריאות הילד ובאיזור מגוריכם או באופן פרטי.
    בהצלחה

    * המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר
    לקביעת תור
    סגירה

    הוספת תגובה

     

    לקביעת תור או פניה אישית למומחה ללא פרסום בפורום


שאלות ותשובות נוספות שעניינו את הגולשים שלנו