סבלנות לילדים

לליזה שלום
מדברייך נשמע שלמעשה את ובעלך מנסים כרגע לחזק את הסמכות ההורית שלכם מול הילדים על מנת ללמד את ילדיכם כיצד לווסת את כעסם בצורות טובות יותר עבורם ועבורכם. הנטייה שלנו כהורים להתפרץ על הילדים כאשר הם צועקים ומרביצים והנטייה לאבד סבלנות מהר היא כמובן קושי שכל ההורים מתמודדים איתו וזה באמת לא קל ולא פשוט.
קודם כל, טוב שאתם מודעים לצורך להפסיק את האלימות ושל ילדכם כלפיכם וטוב שאתם מחפשים עזרה וייעוץ. דרך האינטרנט קשה לי מאוד לתת לך ייעוץ מפורט כיצד להגיב, מאחר וחסר לי הרבה מידע, למשל, גיל הילדים. התגובות שלנו והאופן בו נציב גבולות יהיה שונה כלפי ילד בגיל בית הספר, לילד מתבגר ולילד בגיל הרך. חסרה לי אינפורמציה באשר לסוג התגובות של הילדים והדרכיפ שעד כה ניסיתם כדי לטפל במצב.
באופן כללי, גבולות הינם חשובי מאחר והם מעיבירם לילדים תחושה של סדר ויציבות ושומרים על הילד מפני התוקפנות שלהם עצמם. ההתפרצויות והאגרסיביות שאת מתארת פוגעת לא רק בכם אלא גם בהם. אין לי ספק כי הילדים עצמם מרגישים לא טוב לאחר שהם מתנהגים כך. לכן,
מאוד חשוב כי את ובעלך תהיו אחידים ותנסו להציג מול הילדים חזית אחידה. חשוב כי תהיו עקביים ועניינים. כאשר הילדים מתנהגים בתוקפנות כלפיכם תבהירו באופן חד משמעי שזה לא מקובל בבית. מותר לכעוס אבל לא להרביץ.למדו את הילדים דיש דרכים חלופיות לבטא כעס מלבד תוקפנות. חשוב שבמצבים בהם הילדים מאבדים שליטה אתם תנסו להיות רגועים עד כמה שאפשר ותגיבו ללא תוקפנות. אם הילדים גדולים ניתן בערב, במצב בו הם ואתם רגועים לומר כי אתם לא מוכנים שהמצב יימשך ולשאול אותם מה הם מציעים כדי לשנות את המצב. המטרה היא גם להעיבר אחריות אליהם. אבל כמובן, זה מאוד תלוי בגיל הילדים.
עיזרו אחד לשני על מנת שיהיה לכם יותר כוח להתמודד. לעיתים קרובות כהורים כאשר הילדים מגיבים בכעס ומתפרצים אנחנו מתחילים להתווכח ולריב אחד עם השני דבר שגוזל מאיתנו כוח ומשאבים וגם פוגדע במסכותיות שלנו מול הילדים.
אני ממליצה לפנות להדרכת הורים על מנת לקבל ייעוץ מותאם יותר בהתאם למצב המשפחתי שלכם שכאמור לא כתבת. בשניידר אפשר לקבל טיפול דרך היחידה לסמכות הורית.
כמו כן, ישנם ספרים שאפשר לקרוא, כמו שיקום הסמכות ההורית של חיים עומר.
בהצלחה