"נטיות אובדניות"

אני אם לשני ילדים, בת בת 7 (ב') ובן 6(א'). ילדיי ילדים הגדלים בסביבה נורמטיבית ללא אבחון של אי אילו בעיות. שניהם מקובלים מאוד חברתית, שולטים בחומר הנלמד בבית הספר וחיים בעקרון באוירה נעימה. כמו בכל בית יש ביניהם אי אלו מריבות קלות אבל בסך הכל המערכת בינהם נפלאה. בני הוא ילד סגור מאוד ולאחרונה החל להתנגד ללכת לבית הספר בטענה שהוא לא אוהב ללמוד וזה ממש לא מעניין אותו מה יהיה בעתיד כי הוא לטענתו " ימות" . הוא סירב להכין שיעורים וכשכעסתי (אחרי שניסיתי בכל הדרכים), הוא אמר שהוא יקפוץ מהחלון. האמירות האלה של "לא מעניין אותי ממילא אני ימות עוד מעט" הפכו להיות חלק בלתי נפרד מכל דו שיח איתו ולא משנה באיזו נושא. מלחיץ לחשוב שילד בן 6 מדבר ככה וזוהי איזשהיא קריאה לעזרה מבחינתו אבל הוא לא מוכן לשתף פעולה בשום שיחה של "אמא /אבא - בן" לא מספר מה מציק לו ומה גורם להתנהגות שלו. אבקש תגובה דחופה לאן עליי לפנות (אציין כי פניתי למורה וכן ליועצת ביה"ס) תודה